בתהליך הקמת מיזם וזה לא משנה אם מדובר במיזם טכנולוגי, עסקי, נדל”ן או תחומים נוספים, השלב של גיוס משקיעים תמיד נחשב לשלב הקשה ביותר. גיוס משקיעים נקבע על ידי הרבה משתנים שהם איכות רעיון המיזם, התוכנית העסקית, התכנות כלכלית ולפי רבים (שאני אחד מהם) הדבר החשוב מכל הוא ההון האנושי, כלומר האנשים עצמם שמובילים ולוקחים חלק במיזם.
בדרך כלל, שלב גיוס המשקיעים חוזר על עצמו מספר פעמים מספר פעמים בחייו של מיזם ולפני שאגע בשאלה של איך לגייס משקיעים. אפרט מהם השלבים השונים בכלליות של גיוס משקיעים במיזם והשמות הנפוצים שלהם.
Pre-Seed
זהו שלב שבו כבר הרעיון מגובש אך מעבר לכך אין דבר, לא צוות, לא מוצר ראשוני ובמקרים רבים, תוכנית עסקית מפורטת. בדרך כלל, בגלל שמדובר בשלב מאד ראשוני, כך סכום גיוס המשקיעים הינו נמוך מאד והוא עבור רק הוצאות ראשוניות. לכן במקרים רבים בשלב זה, אנשים מעדיפים להשקיע את כספם בלבד או להכניס שותפים בסכומי כסף נמוכים בלבד או כפי שנפוץ מודל FFF (Friends , Family, Fools) שבעצם אומר גיוס משקיעים מתוך הסביבה של החברים, משפחה ואנשים קלים לשכנוע נגיד בשפה יפה.
Seed
המילה Seed מגיעה מהמילה זרע כי בעצם בשלב זה של המיזם מדובר רק בזרע ולא ברור לאן יגדל אם בכלל. שלב גיוס משקיעים Seed מזכיר מאד את השלב הקודם רק שבשלב זה כבר הרעיון מתחיל לרקום אור וגידים ויש תוכנית עסקית לאחר שנעשה סקר שוק מקיף וישנם נתונים המראים התכנות כלכלית למיזם. גם בשלב זה יחסית ההוצאות עד השלב הבא הינם יחסית נמוכות כי עוד אין כוח אדם גדול ולרוב הכסף אמור להספיק רק עד השלב הבא שזה בעצם כבר לייצר מוצר או שירות עובד שמוכיח את הצורך שלו והמיזם כשלעצמו מראה התקדמות בשלבים בצורה שמספקת. גיוס משקיעים בשלב זה לרוב גם כן קורה בדיוק כמו בשלב הקודם ואנשים רבים יעדיפו במקום גיוס משקיעים לשים את כספם הפרטי שלהם ושל חברים ומשפחה או גיוס המונים באחת מהפלטפורמות הפופולאריות בתחום או לנסות ולגייס משקיע אנג’ל (מלאך) שהוא בעצם גם כן משקיע פרטי אך עם יכולות כלכליות יותר גבוהות מהאדם הממוצע ושמחפש הזדמנויות השקעה במיזמים. חשוב לזכור בשלב זה הסיכון עדיין מאד גבוה כי עוד שום דבר במיזם לא הוכיח את עצמו.
סבב גיוס A
כפי שצויין, גיוס משקיעים הינה פעולה שחוזרת על עצמה ולהבדיל ממה שחושבים היא רק נעשית יותר קשה והסיבה לכך היא שמצטמצמים להם כמות האופציות שמהן ניתן לבצע את גיוס המשקיעים. בסבב גיוס A, כבר יש מוצר, צוות, במקרים ותחומים מסוימים אפילו מכירות. ישנם מחלוקות לגבי מתי בדיוק השלב מבחינת התכנות המוצר אבל אני מאמין שכאשר ניגשים לסבב גיוס A ברוב המקרים כבר אפשר להגיד בצורה די בטוחה שאכן המוצר עובד או יש לו ביקוש ברמה מסוימת. מטרת הכסף הינה כמובן לקחת את המיזם לשלב הבא ולהגדיל אותו בכל המובנים, פיתוח מהותי של המוצר או השירות, הגדלת כוח אדם, חלל משרדי, תקציבי שיווק גדולים וליווי משפטי ועסקי. שלב זה דורש סכומי כסף מאד גבוהים ולכן ברוב המקרים בשלב זה עדיף לפנות לקרנות הון סיכון ולכן גיוס משקיעים במקרה זה אינו פשוט כי אם בשלבים הקודמים היה סיכוי שימצא אדם פרטי חסר ידע או הבנה שישים סכום כסף פנוי על המיזם, עם קרנות הון סיכון זה לא המקרה. קרנות הון סיכון מחזיקים אנשי מקצוע שכל תפקידם הינם לעמוד את הסיכון שבמיזם על כל היבטיו. התכנות כלכלית, איכות המוצר, היסטוריה, ניהול ספרי חשבונות וכמובן שוב, האנשים שמובלים ולוקחים חלק בו. קרן הון סיכון מבינה שהסיכוי להצליח במיזם הוא לא גבוה מבחינה סטטיסטית וזה בסדר, אין מה לחשוש מזה, אבל כן איך להשקיע עבודה רבה של הכנה לפני שניגשים לקרן הון סיכון כי מלבד העובדה שבאמת צריך לעשות להם “הצגה” ברמה גבוה ולהראות שליטה במיזם ובשוק, צריך גם להשקיע לא מעט בלאתר את קרנות ההון סיכון הרלוונטיות לסוג המיזם.
סבב גיוס B
גם בשלב גיוס משקיעים זה יש מחלוקות מתי הוא באמת מתרחש אבל אני מאמין שבגדול השלב הזה מתרחש לאחר שהחברה כבר החלה בהשגת היעדים שלה, קב הצמיחה שלה עולה בצורה טובה ואפילו המיזם מגיע לשלב שבו ההכנסות וההוצאות מתאזנות. מטרת הסבב הינו בדרך להאיץ את קצב הצמיחה או לפרוץ למחוזות חדשים הקשורים למיזם. גם שלב גיוס זה נהוג לפנות לקרנות הון סיכון אך לעיתים רבות ניתן כבר לפנות לחברות ענק בתחום ולראות אם הם ירצו לבצע השקעה שתבוא לידי ביטוי גם בשיתוף פעולה אסטרטגי עבורה. זהו מהלך מעניין כי במקרים מסוימים זה יכול להוביל להצעות רכישה של החברה או אפילו התקדמות להנפקה.
סבב גיוס C
למיזם יכולים להיות עוד סבבי גיוס אבל אעצור את ההסבר ב-C שבעצם אומר שזה כבר לא מיזם, מדובר ממש בחברה בוגרת עם הכנסות ונוכחות בשוק. בדיוק כמו בסבב הקודם, מטרות הגיוס הינם העצמה והאצה של הגדלת קצב הצמיחה והנפח בשוק.
לסיכום, ישנם הרבה מאד מקורות למימון וגיוס משקיעים במיזם מחברים, משפחה, מכירים, קרנות הון סיכון, קרנות פרטיות, חברות פרטיות וציבוריות, בנקים וכמובן הדרך הפופולארית בשנים האחרונות של גיוס המונים. מה שחשוב להבין זה שראשית בכל שלב של גיוס משקיעים חשוב להבין באיזה שלב נמצאים ולהיות ראלי לגבי הסכום שמחפשים. כלומר לא לבוא בשלב ה pre-seed ולבקש כמה מיליוני שקלים.
גיוס משקיעים נכון יעשה באמצעות תוכנית פעולה שתגדיר את סוג המשקיעים שמחפשים, התחום שהן עוסקות, ויכולות המימון שלהן בהתאם לסכום הנדרש. כפי שנאמר, גיוס משקיעים הינו שלב קשה התלוי בהרבה מאד משתנים שאחד מהם הוא כמובן מזל, אבל הכנה מוקדמת טובה שכוללת הבנה חזקה לנקודות החוזקה והחולשה של המיזם ושל מי שמגייס תעזור משמעותית לעלות את הסיכוי להצלחה בגיוס המשקיעים.
איתור משקיעים הינו מאד תלוי בשלב המיזם וסכום הגיוס. ככל שהשלב מתקדם וכמות הכסף שמגייסים עולה כך מצטמצמים כמות האפשרויות.
בשלבים הראשונים נהוג לרוב לגייס השקעה מחברים, משפחה, מכרים ואנשים עמידים או קרנות שמעדיפות מיזמים בשלבים מוקדמים(אין הרבה כאלה).
בשלבים מתקדמים נהוג להשיג מימון מגופים מוסדיים, חברות עם ערך אסטרטגי או קרנות הון סיכון.
הדרך הטובה ביותר לאתר משקיע היא בלאפיין את סוג ההשקעה שצריך ולפי זה לבנות דאטה בייס(רשימה) של האפשרויות ולפנות לכל מי שרלוונטי כי הסיכויים נמוכים להצליח ולכן שווה לנסות לגייס משקיעים בכמה שיותר מקומות. אופציה נוספת היא להעזר באנשי מקצוע שמתמחים בגיוס משקיעים.
שאלה מאד מורכבת מכיוון שהיא תלותית בסוג המיזם, בשלב הגיוס וכמובן התוכנית העיסקית והדוח הכלכלי של הפרויקט שמכיל את הצפי הוצאות הכנסות קדימה. כל מקרה לגופו אבל תמיד מומלץ לבקש סכום שיעזור לקדם את המיזם מספר שלבים ולא סכום לא פרופורציונלי מעבר לסהכ ההוצאות של כמה שנים קדימה. לדוגמא מיזם שזקוק למיליון שח לשנתיים הראשונות לא צריך לגייס 10 מיליון בשלב זה מסיבות של “ליתר ביטחון”.
נתון שאינו חד משמעית ומשתנה בצורה דרמטית בשלבי המיזם ובהתאם לערך תרומת המשקיע שיכולה לבוא לידי ביטוי לא רק בכסף וכמובן האלמנט של יכולת משא ומתן. ישנן שתי המלצות בכל זאת שצריך לקחת בחשבון. ראשית מצד אחד, בעל המיזם כן צריך להילחם על השליטה וכמות האחוזים שלו אבל מצד שני צריך להבין את רגישות המצב בשלב הגיוס והמשקיע וכן להתפשר כשאפשר כי מטרת העל היא שהמיזם יצליח ו-10% ממיזם שהצליח שווים הרבה יותר מ-90% ממיזם שנכשל.