חשוב להבין שכאשר משקיעים במנייה של חברה בעצם רוכשים חלק ממנה ופשוט אם כמה שזה נשמע מופרך, הופכים לשותפים באחוז מסוים מאותה חברה. כששווי החברה עולה, הבעלים השותפים נהנים גם כן מאותה עליה. רוב האנשים בדרך כלל חושבים שזה הרווח המרכזי בהשקעות בשוק ההון, אפילו אנשים שמשקיעים בשוק ההון כמעט ולא מודעים לעובדה שישנן חברות הנסחרות בבורסה ובדיוק כמו שחברה פרטית החליטה על חלוקת רווחים בין הבעלים השותפים כך גם אותן חברות מסוימות בבורסה פועלות.
חברות מבוססות כלכלית שנסחרות בבורסה וצוברות הון ויש לה רווחים בעצם מחלקות כל תקופה מסוימת כמו חודש, רבעון או שנתי, נתח מהרווחים לכל המשקיעים השותפים שלהם והתגמול הזה בעצם נקרא דיבידנד ומקורו בשפה הלטינית שפורשו “מה שיש לחלק”.
ישנן מספר סיבות רצון של החברות לחלק את הדיבידנד ואחת מהן היא כמובן שהבעלים ומקבלי ההחלטות רוצים להנות מהפירות של ההצלחה של החברה ולקבל כסף נזיל ל”בזבוזים” כי הרי בדרך כלל מניות דיבידנד מחלקות את הכסף במזומן ישירות אל תוך חשבון הבנק של המשקיע או לחשבון המסחר שלו.
הסיבה השנייה היא למשוך משקיעים שישקיעו בה. אם ניקח לדוגמא את המנייה של יצרנית הטבק והסיגריות פיליפ מוריס (מלבורו), למרות שהחברה מגלגלת מיליארדים ורווחית, מדובר הרי בתעשייה שהמוצר המרכזי שבה הינו מוצר בעייתי שהרגולציה נגדו רק מחמירה ומחמירה וגם מבחינת פיתוחים עתידיים מדובר על סיגריה בסופו של דבר ולא מערכות בינה מלכותית ולכן שווי המנייה יחסית לא עולה משמעותית אבל כפיצוי, החברה על מנת למשוך משקיעים מחלקת יחסית אחוז דיבידנד גבוהה כל שנה כדי שמשקיעים יעשו תשואה שנתית יפה על ההשקעה בלי קשר לגובה העליה של המנייה.
אחוז התשואה השנתית שניתן לקבל בהשקעה על מניות דיבידנד משתנה ויכול לנוע מאפס ועד אפילו ל-12% בשנה. כלומר, ממש כמו בתחום הנדל”ן, ניתן בתאוריה להשקיע לדוגמא במניית דיבידנד שמייצרת 5% אחוז תשואה שנתית 100,000 ש”ח וכל שנה לקבל 5,000 ש”ח. רק שלהבדיל מתחום הנדל”ן יש הבדל משמעותי בכל הנושא של אחוז התשואה הפירותית (ההכנסה הכספית) כאשר משקיעים במניות דיבידנד. כלומר, כאשר ערך שווי נכס נדלני עולה למשל ב-20%, אין זה אומר שגובה דמי השכירות השנתי יעלה גם ב-20% ובישראל בדרך כלל זה דמי השכירות כמעט ולא עולים. לעומת זאת, כאשר ערך שווי ההשקעה על מניות דיבידנד עולה, כך גם עולה בצורה ישירה עולה סכום הדיבידנד אותו מקבלים.
לדוגמא, השקענו 100 אלף על מניות דיבידנד שמייצרות 5% תשואה שנתית (5,000). ערך שווי של מניות דיבידנד עלה ל-200 אלף ועדיין הדיבידנד שהן חלקו עמד על 5%. אז כעת מקבלים 10,000 כל שנה. כלומר נהנים כפול, גם עלייה בשווי הנכס וגם בתשואה השנתית. אבל חשוב להבין שלא כל הנוצץ זהב וכמובן שבשוק ההון הערך יכול לרדת ולא פשוט למצוא מניות דיבידנד שמחלקות תשואה מעל 2%-3% אבל היופי הוא שכן ניתן לסקור מניות דיבידנד רבות ולצפות בנתון זה.
תחום השקעות מניות דיבידנד הינו אסטרטגית השקעות בפני עצמה, יש משקיעים רבים אשר מחפשים בעיקר מניות דיבידנד כי הם מעדיפים את השקעות סולידיות של התשואה השנתית לעומת חברות צעירות יותר ושקצב הגדילה שלהם ושווי המנייה יעלה בצורה דרמטית יותר אך אינן מחלקות דיבידנד. לפי דעתי צריך לדעת לבנות תיק משני סוגי המניות כי דמיינו שהצלחתם לצבור ב-25 שנה מניות דיבידנד בשווי של מיליון דולר שמחלקות 2% תשואה שנתית בממוצע. 20,000 דולר בשנה זה אחלה תוספת נזילה לפנסיה. בנוסף יש לציין שבדרך כלל אפשר לקבוע מראש מול הברוקר שכל דיבידנד שמקבלים ממניות דיבידנד יושקע בנוסף אותה חברה במקום לקבל את הכסף.
לסיכום, ישנן המון מניות דיבידנד בשוק ההון ששווה לבחון אותן כאופציה להשקעה שמייצרת הכנסה שנתית נוספת, בדיוק כמו לרכוש דירה ולהנות מדמי השכירות ובמובנים מסוימים זה אפילו יותר טוב כי אין את הכאב ראש של השוכרים ושוב אפשר להנות מעלייה של סכום התשואה. מבחינת רגולציה אסור להמליץ על מניות בצורה כלכלית באינטרנט וזה כמובן גם לא אחראי אבל ישנם המון אתרים אחרים שכן סוקרים מניות דיבידנד בצורה מעולה שווה לבחון זאת באמצעות חיפוש פשוט בגוגל של מניות דיבידנד מומלצות או מניות דיבידנד 2021 או שנה נוכחת אחרת למי שקורה תוכן זה בעתיד. תיק מניות צריך להיות בנוי מכל סוגי המניות לפי דעתי חלוקה חכמה ואחראית ותיק חזק יכול במרוצת השנים להיות שווה הרבה כסף ולתת לבעל ההשקעות שקט כלכלי ואיכות חיים בגיל הפנסיה.
חברות מבוססות כלכלית שנסחרות בבורסה וצוברות הון ויש לה רווחים בעצם מחלקות כל תקופה מסוימת כמו חודש, רבעון או שנתי, נתח מהרווחים לכל המשקיעים השותפים שלהם והתגמול הזה בעצם נקרא דיבידנד ומקורו בשפה הלטינית שפורשו “מה שיש לחלק”.
ישנן מספר סיבות רצון של החברות לחלק את הדיבידנד ואחת מהן היא כמובן שהבעלים ומקבלי ההחלטות רוצים להנות מהפירות של ההצלחה של החברה ולקבל כסף נזיל ל”בזבוזים” כי הרי בדרך כלל מניות דיבידנד מחלקות את הכסף במזומן ישירות אל תוך חשבון הבנק של המשקיע או לחשבון המסחר שלו. הסיבה השנייה היא למשוך משקיעים שישקיעו בה.
לרוב מניות דיבידנד יתנו בין 2-5 אחוז תשואה אך ישנן גם חברות שנותנות יותר. מכיוון שמדובר על חברה ציבורית, כאשר סוקרים את החברה דרך אתרים שונים ואפילו דרך גוגל, ניתן לראות בדיוק את האחוז דיבידנד שיקבל המשקיע.
יש משקיעים רבים אשר מחפשים בעיקר מניות דיבידנד כי הם מעדיפים את השקעות סולידיות של התשואה השנתית לעומת חברות צעירות יותר ושקצב הגדילה שלהם ושווי המנייה יעלה בצורה דרמטית יותר אך אינן מחלקות דיבידנד. לפי דעתי צריך לדעת לבנות תיק מכמה סוגי מניות.