הספר ‘כסף בעולם האמיתי’במתנה בחינם! להורדה לחצו >>
הלוואות חברתיות הינם הלוואות חברתיות בין אנשים אשר נעשות בין שני אנשים פרטיים (הלוואות חברתיות P2Pׂ) או בין שני עסקים (ׂׂהלוואות חברתיות לעסקים B2B) או אפילו בין פרטי לעסק ׂ(P2Bׁ) כאשר הצד של המלווה עושה זאת כאפיק השקעה בתמורה לריבית על הכסף אותו הוא מלווה ואז בעצם הוא נכנס לנעליים של הגופים הפיננסים כמו למשל הבנקים, חברות האשראי או חברות הביטוח. והצד של הלווה פשוט יעדיף לקחת את ההלוואה בצורה זאת כי ייתכן שהתהליך מבחינה בירוקרטית יותר פשוט או כמובן בגלל שהריביות על הכסף יהיו יותר אטרקטיביות.
משקיע חכם שלוקח את נושא הפיזור הסיכונים חייב להכיר את כל סוגי ההשקעות השונים הקיימים בשוק או לפחות את רובם כמו למשל נדל”ן בארץ ונדל”ן בחו”ל, שוק ההון, מכשירים פיננסים ועוד אפיקים נוספים כמו למשל הלוואות חברתיות והסיבה לכך שלכל אפיק יש את היתרונות והחסרונות שלו וצריך לדעת כאשר בונים את הרכב ההון וההשקעות לפי פיזור חכם, איזה אפיק מתאים הכי לכל סכום , ולכל צורך ולכל מטרה.
מי שמכיר אותי יודע שכחלק מהאסטרטגיה השמרנית שלי, אני אוהב להשקיע ולפזר בכמה שיותר אפיקי השקעות שונים אך כמובן בתנאי שהם אכן מספקים לי תשואה אל מול סיכון בהתאם לצורך שלי ולכן אפיק ההלוואות החברתיות עניין אותי כחלק מפיזור סיכונים. אבל כפי שאני תמיד מבהיר, לא משקיעים בשום דבר בלי שמבינים היטב במה בדיוק מדובר ומה האותיות הקטנות. אז במאמר תוכן זה אנסה לעשות סדר ואסביר את כל הנושאים החשובים בתחום אך חשוב להבין שישנן הבדלים מהותיים בין חברות ופלטפורמות הלוואה חברתיות שונות במאמר זה אציג חלק מהן. אתמקד בצד המלווה כי הרי זה הצד של המשקיע וזה החלק שמעניין אותי בעיקר ואחר כך אגע בחלק של הלווה כדי שנדע להבין את כל הסיפור לעומק.
ישנן לא מעט פלטפורמות הלוואות חברתיות ואפשר באמת להרחיב רבות ולנתח חברות הלוואות חברתיות בעד ונגד אבל בזה אגע בהמשך. ראשית צריך להבין שבעצם ישנן פלטפורמות הלוואות חברתיות אשר הן בעצם מספקות את נקודת המפגש בין המלווה ללווה (הלוואות חברתיות בין אנשים). זה נעשה כמובן בצורה יותר מתוחכמת ומורכבת ממה שזה נשמע. כל פלטפורמה הלוואות חברתיות עושה את זה טיפה אחרת מבחינה טכנולוגית וגם מבחינת חווית משתמש אבל העיקרון הוא זהה. המשקיע פותח חשבון משתמש וצריך לעבור תהליך זיהוי ולספק ניירת כגון תעודת זהות ועוד לפי הנדרש כמו אישור ניהול חשבון וכו. ואז בשלב זה הוא בוחר להפקיד כמה כסף שנראה לו במערכת ולהשקיע כאשר בדרך כלל ההלוואות החברתיות אינן נעשות בין עמית לעמית ורוב הפלטפורמות, כדי לפזר את הסיכון מחלקות את סכום ההשקעה בין לווים רבים. למשל אדם שהשקיע 100 אלף שקל יכול לראות את השקעה שלו מפוזרת על פני 1500 לווים שונים. יש פלטפורמה הלוואות חברתיות אשר המשקיע יכול לשחק עם רמת הסיכון וסקטורים שהכסף יושקע מבחינת הלוואה ויש פלטפורמות שאין צורך בשום הגדרות מהסוג הזה ופשוט מכניסים את הכסף ואת כל הניתוח הפלטפורמה עושה.
נתחיל בחדשות הטובות, ישנו פיקוח ורגולציה מאד מחמירה על התחום של הלוואות חברתיות ובכל מה שקשור למערכות מסוג זה של הלוואות חברתיות בין אנשים אבל מצד שני יש לציין שעדיין ישנן חברות שפועלות ברמה כזו או אחרת בצורה לא חוקית ולכן צריך לבחון היטב את החברה ולהבין אם אכן יש לה רישיון רגולטורי של הרשות לניירות ערך, ביטוח וחיסכון אשר ניתן על ידי משרד האוצר.
החוק הלוואות חברתיות עבר ב1.2.2018 ובעצם מסדיר את כל הפעילות של הלוואות מהסוג הזה ובפרט פלטפורמות P2P או B2B והשם שלו המדויק הינו “תיקון מס’ 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (שירותים פיננסים מוסדרים) התשע”ו-2016.
אז כמו שאמרנו מדובר על אפיק השקעה שעבר חקיקה וכיום פלטפורמות הלוואות חברתיות נדרשות לפעול תחת הרגולטור ולנהל את הכספים בחשבון נאמנות שמופרד מהחשבון העסקי של החברה לכן אם נבחן הלוואות חברתיות בצורה קרה לגבי הסיכון שיקרה משהו לא חוקי או שיגנבו לנו את הכסף אפשר לישון בשקט בלילה. אגב גם אם החברה תפשוט רגל היא לא תוכל לגעת בכסף שמושקע בזכות נושא הנאמנות.
החשש שצריך לעלות כמו בכל השקעה יציבה הינו התשואה שבפועל השקעה תייצר ובמידה ואצטרך את הכסף, מה הזמינות שלה וזה כמובן משתנה בין חברות. בשורה תחתונה, במידה ומדובר באחת הפלטפורמות הגדולות בתחום אשר מנהלות מיליארדי שקלים הסיכון הוא די אפסי.
על מנת להגן על המלווים ולהגן מפני תנודות ובעיות עם הלוואות אשר נמצאות בפיגור כמעט בכל פלטפורמה הלוואות חברתיות ישנו מנגנון ערבות הדדית שהינו בעצם קרן או קופה לערבות הדדית שלוקחת אחוז מאד קטן מסה”כ הסכום כל פעם מכל המלווים והיא אמורה לשמש כעוגן במקרה של צורך בכיסוי הלוואה שלא משולמת כראוי. יש לציין שכאשר מושכים את הכסף שכמו שצויין נזיל אז כל הכסף נמשך חוץ מהכסף שמופקד בקופה לערבות הדדית אבל שוב מדובר על בערך 1% מהסכום והכסף הזה כן ימשך פשוט לא בצורה וודאית.
תשואת הלוואות חברתיות הינה משתנה והיא מושפעת כמובן מכמה מרכיבים שונים וראשית הינו כמובן הריביות שנקבעות בהלוואות חברתיות שהפלטפורמה מספקת והן בדרך כלל משתנות לפי הסיכון שהלווים, גודל ותקופה הלוואה, היסטוריה הלווים ודירוג אשראי, לאיזה צורך הלוואה ועוד משתנים אשר יכולים להשפיע על שערי הריבית.
לכן השאלה של התשואה הינה שאלה מה הריבית הממוצעת על הלוואות, בניכוי דמי ניהול שהפלטפורמה לוקחת.
ההלוואות אשר ניתנות בפלטפורמות הלוואות חברתיות בדרך כלל נעות בין 5-9 אחוז ריבית ולכן בתאוריה זה אמור להיות טווח התשואות כי אין מתווך באמצע. מהניסיון שלי האישי התשואה השנתית הממוצעת בהלוואות חברתיות נעה באזור ה-6% תשואה, כלומר 6,000 ש”ח בשנה על השקעה על של 100 אלף.
היתרון המהותי בכל ההקשר של תשואת הלוואות חברתיות הינה שמדובר על תשואה יחסית יציבה ובסבירות גבוהה מאד כי הרי מדובר בהלוואה ואין קשר ישיר לפחות לשוק ההון שעולה ויורד כל הזמן.
ישנו יתרון נוסף בכל הקשור לתשואה נטו בגלל המיסוי ”המופחת”. הרי מס רווחי הון בישראל עומד על 25% . כלומר השקענו נגיד בשוק ההון בצורה ישירה או גמל להשקעה או פוליסה חסכון וכו והרווחנו מעל הסכום שהשקענו 100 אלף שקל נאלץ לשלם 25 אלף שקל למס הכנסה. במקרה של הלוואות חברתיות ישנה ייחודיות, ראשית אתחיל ואבהיר שלא מדובר במס מופחת ואלה במס אחר פשוט.
הרווח בהלוואות חברתיות אינו תשואה, אלה מדובר על ריביות והמס על רווח מריביות עומד נכון להיום (שנת 2022) עומד על 15% ולכן התשואה נטו בהשקעה מהסוג הזה מפתה מאד.
כמובן שדמי הניהול משתנים בין פלטפורמות הלוואות חברתיות שונות אבל דמי הניהול נעים באזור 0.5% מסה”כ שנצבר מידי שנה או 10% מהרווחים שנוצרים מידי שנה.
אוקי זה החלק שאמור לעניין את רוב המשקיעים שבוחנים את האופציה של הלוואות חברתיות.
אתחיל ביתרונות מנקודת המבט שלי.
זאת אולי השאלה המורכבת ביותר בכל הסיפור הזה של השקעה בהלוואות חברתיות והאם זה כדאי בכלל כי כאשר בוחנים השקעה מנסים להבין כמובן את התשואה הפוטנציאלית, הסיכונים אבל גם צריך להבין מהן האלטרנטיבות. כל המשתנים האלה באים לידי חשבון אבל המשתנה החשוב ביותר הוא מה הרכב ההון של המשקיע, האם כבר רכש דירה? האם כבר משקיע בשוק ההון או במכשירים פיננסים? בן כמה הוא? כמה כסף הוא רוצה להשקיע? מה הצרכים והמטרות שלו? אם בחור בין 21 שכל הכסף שיש לו הינו 150 אלף ש”ח למשל אחשוב שהלוואות חברתיות הינו אפיק השקעה שפחות מתאים לו. מצד שני, אדם שכבר מושקע בנדל”ן ובשוק ההון וכעת רוצה להשקיע סכום נוסף, אשקול כחלק מאסטרטגיית פיזור השקעות כן להמליץ על אפיק זה.
אז לשאלה האם כדאי להשקיע בהלוואות חברתיות התשובה הינה- כן אבל בתנאים מסוימים בלבד ובחלק מהתנאים זה אפילו כדאי מאד אבל שוב, זה קריטי להבין מיהו המשקיע.
חשוב לציין אם לא ברור שאחד התנאים הינו גם שמדובר על פלטפורמת הלוואות חברתיות לגיטימית ורצינית בעל מוניטין ואמינות שלא ניתן לערעור.
השקעה בהלוואות חברתיות מתאימה בעיקר למי שיש סכום פנוי ונזיל שרוצים שלא ישב בבנק ויעשה תשואה אך במקביל מבינים שישנה סבירות גבוהה שבעתיד הקרוב יהיה צורך להשתמש בכסף ולכן יש לשמור עליו נזיל כמו למשל אנשים שעומדים לפני רכישת נכס עם הון נזיל שמוכן לקניית הדירה או פנסיונרים שקיבלו הון רציני מאד ולא רוצים להשקיע אותו באפיק עם סיכון. כלומר השקעה בהלוואות חברתיות יכולה תחליף מצוין למי שמשקיע באג”ח.
| שם החברה | בלנדר | btbisrael | Tarya |
|---|---|---|---|
| פיזור השקעות | פיזור רחב | מאות לווים שונים | פיזור רחב |
| דמי ניהול | 0.7% בשנה. 0.45% למכירה הלוואה פעילה | 0.60% | 10% מסה”כ הרווחים של התיק |
| תשואה שנתית ממוצעת | 4% | 6% | 5% |
| סוג הלווים | פרטיים | בעיקר עסקים | פרטיים |
| מגבלת סכום השקעה | אין | אין | אין |
| נזילות הכסף | הכל חוץ מקופת ערבות הדדית | אפשר למשוך סכום את ההלוואות התקינות ואת הלא תקינות או לחכות או למשוך בניכוי סכום שנקבע לפי סיכויי הגבייה. ובכל מקרה נשאר הסכום של הקופה לערבות הדדית | אפשר למשוך סכום את ההלוואות התקינות ואת הלא תקינות או לחכות או למשוך בניכוי סכום שנקבע לפי סיכויי הגבייה. |
אתחיל בגילוי נאות ואגיד שאני אישית משקיע דרך פלטפורמת btbisrael אבל אעשה את ההשוואה הזאת בצורה הכי אובייקטיבית וטכנית שאפשר ולקחתי בחשבון אך ורק את פלטפורמות הלוואות חברתיות. הלוואות חברתיות btb, הלוואות חברתיות טריא וכמובן בלנדר הלוואות חברתיות בין אנשים.
@orikoskasfinance הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות צונחות השנה. מה האלטרנטיבות לשמירה על הכסף שלנו? #קרןהשתלמות #השקעות #פיננסים #הלוואותחברתיות #השכלהפיננסית ♬ In the Bosom - Sweet After Tears
@orikoskasfinance הלוואות חברתיות מול גמל להשקעה ופוליסת חיסכון #גמללהשקעה #השקעות #השקעה #השקעתי #הלוואותחברתיות #תשואהגבוהה #פיננסים #פיננסי ♬ Aesthetic - Tollan Kim
בגדול בדיוק כמו שבוחנים איפה כדאי לפתוח קרן השתלמות או גמל להשקעה, גם במקרה הזה צריך לקחת בחשבון משתנים כגון דמי ניהול, ממוצע תשואות, חווית שירות וסגנון ההשקעות. כפי שרואים בטבלה, ההבדלים בין החברות הינו מינורי והסיבה שאני אישית בחרתי דווקא ב-btb זה כי מאד התחברתי לטכנולוגיה שהם פיתחו עבור הפלטפורמה שלהם מבחינת ניתוח ופיזור הסיכון.
הלוואות חברתיות הינו אפיק השקעה שחשוב להכיר כחלק מארסנל האפשרויות העומדות בפני משקיע שחייבים להכיר כחלק מאסטרטגיית פיזור השקעות. במיוחד למצבים מסוימים כמו למשל כאשר רוצים שהכסף לא ישב בבנק ויושקע אך במגביל ישאר נזיל לחלוטין ויעשה תשואה עם סיכון מאד נמוך כמו למשל במקרה של אג”ח רק יותר. השקעה בהלוואות חברתיות דרך חברת btb יכולה להתאים גם לפנסיונרים שיכולות לבחור במסלול שכל הריביות ימשכו ישירות לחשבון הבנק כסוג של רנטה חודשית וכך בעצם להנות מהכסף בזמן שהוא מושקע. הכי חשוב כמו בכל השקעה זה להכיר את האפיק מבחינת יתרונות וחסרונות, להבין את הצורך וההתאמה של האפיק לצרכים ולמטרות שלנו וכמובן לחקור היטב את האלטרנטיבות בתחום והכי חשוב להתייעץ עם אנשי מקצוע שחיים את התחום כדי שנוכל לקבל חוות דעת נוספת.
אני מציע למי שמעוניין להתחיל לבחון את ההשקעה בתחום להתחיל עם סכומים קטנים של כמה אלפים בודדים ואני אישית משקיע כפי שאמרתי דרך b2b ואפשר ללחוץ כאן על מנת להשאיר פרטים ולפתוח חשבון בלי שום התחייבות.
גילוי נאות! במידה ותפתחו חשבון דרך הלינק של הלוואות חברתיות btb זה יקושר אליי ואזכה לנקודות זכות ותגמול מהחברה אך כפי שאתם כבר יודעים לגביי, אני מספק המון תוכן חינמי בכל הנושאים הפיננסים, נדל”ן, שוק ההון ויזמות ואיני מבקש דבר ורק תמיכה איפה שניתן והרשמה דרכי כמובן יכולה לעזור לי לצמוח אתכם ודרייב להמשיך בפרסום התכנים שלי.
הלוואות חברתיות הינם הלוואות אשר נעשות בין שני אנשים פרטיים (הלוואות חברתיות P2Pׂ) או בין שני עסקים (ׂׂהלוואות חברתיות לעסקים B2B) או אפילו בין פרטי לעסק ׂ(P2Bׁ) כאשר הצד של המלווה עושה זאת כאפיק השקעה בתמורה לריבית על הכסף אותו הוא מלווה ואז בעצם הוא נכנס לנעליים של הגופים הפיננסים כמו למשל הבנקים, חברות האשראי או חברות הביטוח. והצד של הלווה פשוט יעדיף לקחת את ההלוואה בצורה זאת כי ייתכן שהתהליך מבחינה בירוקרטית יותר פשוט או כמובן בגלל שהריביות על הכסף יהיו יותר אטרקטיביות.
יש מספר חברות שעושות זאת אבל יש שלוש חברות עיקריות שיש להן פלטפורמות הלוואות חברתיות. הלוואות חברתיות btb, הלוואות חברתיות טריא וכמובן בלנדר הלוואות חברתיות בין אנשים.
כמובן שדמי הניהול משתנים בין פלטפורמות הלוואות חברתיות שונות אבל דמי הניהול נעים בין 1% -0.5% מסה”כ שנצבר מידי שנה.
פלטפורמות הלוואות חברתיות נדרשות לפעול תחת הרגולטור לנהל את הכספים בחשבון נאמנות שמופרד מהחשבון העסקי של החברה לכן אם נבחן הלוואות חברתיות בצורה קרה לגבי הסיכון שיקרה משהו לא חוקי או שיגנבו לנו את הכסף אפשר לישון בשקט בלילה. אגב גם אם החברה תפשוט רגל היא לא תוכל לגעת בכסף שמושקע בזכות נושא הנאמנות.
החשש שצריך לעלות כמו בכל השקעה יציבה הינו התשואה שבפועל השקעה תייצר ובמידה ואצטרך את הכסף, מה הזמינות שלה וזה כמובן משתנה בין חברות. בשורה תחתונה, במידה ומדובר באחת הפלטפורמות הגדולות בתחום אשר מנהלות מיליארדי שקלים הסיכון הוא די אפסי.
כאשר בוחנים השקעה מנסים להבין כמובן את התשואה הפוטנציאלית, הסיכונים אבל גם צריך להבין מהן האלטרנטיבות. כל המשתנים האלה באים לידי חשבון אבל המשתנה החשוב ביותר הוא מה הרכב ההון של המשקיע, האם כבר רכש דירה? האם כבר משקיע בשוק ההון או במכשירים פיננסים? בן כמה הוא? כמה כסף הוא רוצה להשקיע? מה הצרכים והמטרות שלו?
לשאלה האם כדאי להשקיע בהלוואות חברתיות התשובה הינה- כן אבל בתנאים מסוימים בלבד ובחלק מהתנאים זה אפילו כדאי מאד אבל שוב זה קריטי להבין מיהו המשקיע.
השקעה בהלוואות חברתיות מתאימה בעיקר למי שיש סכום פנוי ונזיל שרוצים שלא ישב בבנק ויעשה תשואה אך במקביל מבינים שישנה סבירות גבוהה שבעתיד הקרוב יהיה צורך להשתמש בכסף ולכן יש לשמור עליו נזיל כמו למשל אנשים שעומדים לפני רכישת נכס עם הון נזיל שמוכן לקניית הדירה או פנסיונרים שקיבלו הון רציני מאד ולא רוצים להשקיע אותו באפיק עם סיכון. כלומר השקעה בהלוואות חברתיות יכולה תחליף מצוין למי שמשקיע באג”ח.
אורי הינו יזם עסקי עם חברות בתחום הנדל”ן, הפיננסים והפינטק. במקביל לעסקיו, אורי מספק ייעוץ עסקי ופיננסי ללקוחות עסקיים ופרטיים רבים כאשר עיקר הייעוץ עוסק בבניית תוכנית אסטרטגית פרקטית להשגת מטרות. אורי פרסם
מספר ספרים מקצועיים בתחום הנדל”ן והפיננסים והינו בוגר היחידה ללוחמה בטרור ובעל תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה ותואר שני בביטחון ודיפלומטיה אוניברסיטת תל אביב. בימים אלו אורי מבצע מחקר לדוקטורט.
אורי קוסקאס ביוטיוב |אורי קוסקאס בפייסבוק |אורי קוסקאס בלינקדאין | צ׳ק אפ פיננסי עם אורי מייל: [email protected]
אורי הינו יזם עסקי ובעלים של חברות בתחום הנדל”ן, פיננסים והפינטק.
אורי מספק שירותי ייעוץ בתחום העסקי, הנדל”ן ופיננסים לחברות ואנשים פרטיים
עם התמחות בבניית אסטרטגיית לצמיחה כלכלית ופתרונות מימון.
רוצה ליצור קשר עם אורי לקבל התייעצות בנושא מסוים?
השאר פרטים והוא יחזור אליך בהקדם.
המאמרים הנצפים ביותר:
אני מזמין אותך להרשם לרשימת התפוצה של אורי ולקבל תוכן ששוה המון – בחינם. בלי ספאם ובלי חרטות.
הרשמו עכשיו בטופס למטה, אין צורך בטלפון. מאחל לכם דרך חדשה של צמיחה פיננסית!
אולי אחד החששות הגדולות ביותר לרוכשי נדל”ן בפורטוגל או אפילו למתעניינים הינו נושא חברת הניהול ובצדק! למרות שפורטוגל הינה מדינה יחסית קלה מבחינת עבודה מול
כחלק מהאסטרטגיה להשקעות בשוק ההון, נתח מכובד מהתיק חייב להיות מפוזר ואם כבר מפוזר אז אין יותר מפוזר בשוק ההון ממדדים. אולי אחד המדד הבולטים
שם מפוצץ לכותרת ותנו לי כבר להסיר לכם ספק ולא מדובר באיזה תוכן שיווקי של ”פיצחתי” איזו שיטה ובטח לא מנסה למכור לכם שום דבר
מרבית האנשים אינם מכירים את המונח משקיע כשיר וזאת מהסיבה הפשוטה שהמונח לא רלוונטי למרבית הציבור. אך אם להיות כנים, אין אדם שלא היה רוצה
הידעתם שרוב המיליונרים בעולם הם שכירים? כן, לא אנשים שעשו אקזיט ענק או פיצחו את השיטה של איך להתעשר. פשוט אנשים רגילים שעבדו כל החיים
אז החלטנו שאנחנו רוצים לרכוש דירה בפורטוגל ומצד אחד האלגוריתם של המדיות תפס אותנו והמון חברות משווקות מציעות לנו פרויקטים חדשים בפורטוגל עם מגוון רחב
התחברות ללוח בקרה
1
המציאות עולה על כל דמיון.
האמרה המפורסמת הזאת מהדהדת לי בראש מהיום שאני זוכר את עצמי. תמיד הרגשתי שהדמיון שלי קצת יותר מפותח משל שאר האנשים בעולם. מאז שהייתי ילד קטן, הייתי מבלה שעות בלהסתכל על התקרה או מהחלון, מדמיין עולמות חדשים, עולמות של קסם וכוח, עולמות בהם אין גבול למה שיכול לקרות ושאפילו בסרטים המטורפים ביותר לא מצליחים להתקרב וליצור משהו דומה.
החלומות בלילה השפיעו עליי הכי הרבה. מעולם לא הצלחתי להבדיל בין המציאות לחלום בזמן שישנתי, ובכל פעם שהייתי מצליח לעוף בחלום או להזיז דברים בכוח המחשבה, הייתה לי תחושה של אושר, שסוף סוף יש משהו בעולם הזה שהוא מעבר לעולם שלנו.
זה לא הרגיש לי הגיוני שהמוח מסוגל לייצר את כל זה בעצמו.
בגלל החלומות האלה, תמיד האמנתי שיש איזה שהוא כוח עליון. אני לא איש דתי, זה בטוח, בעיקר בגלל שאני לא מסכים עם איך שהדת טוענת שעלינו להתייחס לאותו כוח עליון. כל מה שקשור לתפילות או לחוקים שעל פיהם, כביכול, עלינו לחיות, הפכו אותי לסקפטי וגרמו לי לחשוב שהדת היא יותר אידיאולוגיה מאשר אמונה, אבל בכל זאת תמיד חיפשתי סימנים.
חשבתי לעצמי שאם אותו כוח עליון אכן נתן לי את החלומות האלה, אז אולי באמת יש לי יעוד כלשהו בחיים, יעוד שהוא מעבר. אולי לחיים שלי אמורה להיות משמעות מיוחדת ושיש לי חלק כלשהו ביקום הזה. לפעמים אני מרגיש כאילו החיים שלי הם מבחן, וברגע שאעבור אותו, אני אבין באמת מה הייעוד שלי בעולם הזה.
אולי לכולם יש את המחשבות האלה, אבל כשהן בתוך הראש שלי, אני מרגיש שיש קשר בין הדמיון שלי לאותו כוח עליון. רמת המציאות של הדמיון שלי מרגישה כל כך מורכבת לפיענוח, עד שלפעמים אני לא מצליח להבין איפה החלום נגמר ואיפה המציאות מתחילה.
למרות שהמחשבות והרגשות האלה קיימים אצלי מהיום שאני זוכר את עצמי, שום דבר לא היה יכול להכין אותי לאירועים שעומדים לקרות.
פרק 1- החיים
ישבנו על הגג. היינו מוקפים בחושך מוחלט, אבל באופק יכולנו לראות כמה ניצוצות של אור, כמו כוכבים, רק על הקרקע. זאת הייתה לבנון. מחר בלילה אנחנו נחצה את הגבול כחלק ממבצע צבאי בשם “אדמה בוערת”.
במהלך החודשים האחרונים עלתה המתיחות בגבול ישראל – לבנון; טילים ורקטות החלו לעוף אל עבר כפרים וערים בצפון ישראל, הרעש החזק של הירי והסכנה המידית פגעו בשגרת החיים וגרמו לתושבים לפחד לצאת מהבתים שלהם. מטרת המבצע “אדמה בוערת” הייתה חיסול תאי הטרור הקטנים שהתמקמו צפונית לגבול, והחזרת השקט לצפון. אם הייתם שואלים את המפקד שלי, הוא היה אומר לכם שמטרת המבצע היא פשוטה: להרוג טרוריסטים, להציל ישראלים ולהשתדל להישאר בחיים בתהליך.
אלון ואני כבר לא היינו חיילים סדירים. בגיל 24, כבר הייתי משוחרר כשלוש שנים מהצבא, אבל כמובן שבזמנים מתוחים כאלה הלוחמים ביחידה שלי נקראים לשרת במילואים. כבר שבוע שאנחנו ממוקמים במוצב שצמוד לגבול בצד שלנו, ושומרים עליו מפני כל ניסיון חדירה או התקפה. עד כה היו לנו מספר היתקלויות עוינות עם טרוריסטים לבנונים שניסו להתגנב מעבר לגבול ולבצע פיגועים. למזלנו, הצלחנו למנוע את הניסיונות האלה די בקלות, כאשר חיל האוויר והשריון עשו את רוב העבודה עבורנו.
נשאר לנו עוד שבוע להישאר במוצב ולשמור על הגבול לפני שנוכל לחזור הביתה. בלילה הזה, ישבנו, אלון ואני, במשמרת על הגג של המפקדה במוצב, ששימש כבסיס התארגנות לפני יציאה לפעילות מעבר לגבול. מהגג יכולנו להשקיף על הגדר.
“אתה יודע מה ממש בא לי עכשיו?” אלון שאל.
“מה?”
“קערת מרק עוף גדולה שאימא שלי מכינה.”
צחקתי, “אתה כזה ילד של אימא. זה כל מה שאתה מסוגל לחשוב עליו עכשיו?”
“מה?” הוא חייך, “דניאל, על מה אתה כבר יכול לחשוב עכשיו?”
רציתי להגיד לו שעל הרבה דברים, אבל במקום זה פשוט אמרתי לו – “אני, האמת, חושב על הבחורה הזאת שהכרתי כשהיינו בחוף בשבוע שעבר. נראה לי שאני אזמין אותה לצאת כשנסיים פה”.
“או, אני בטוח שהיא מכינה אחלה מרק עוף!” אלון צחק.
“יאללה, רק מרק עוף יש לך בראש.”
“על מה עוד אני יכול לחשוב שאנחנו יושבים כאן, קר לנו ואנחנו אוכלים רק אוכל של צבא? אפילו הכלב שלי אוכל יותר ממה שאנחנו מקבלים פה.”
“כן אלון, אבל זאת לא דוגמה טובה, כי הכלב שלך אוכל יותר מרוב האנשים במדינה…” צחקתי.
“האמת שאתה צודק, אבל זה רק בגלל שאני עובד כל הזמן והוא לבד, אז אני רוצה לפנק אותו איכשהו, ואוכל זאת הדרך הכי טובה.”
“אלון, אתה פשוט עובד קשה מדי,” אמרתי. “ידעת שהאריה ישן 20 שעות ביום והוא עדיין מלך הג’ונגל? אם עבודה קשה הייתה המפתח להצלחה, אז החמור היה המלך.”
שנינו צחקנו ואז הייתה דממה.
” ממש הייתי רוצה שנסיים עם המילואים האלה כבר,” אלון אמר והסתכל אל הגבול.
כבר לא היינו אותם חבר’ה צעירים, בני 18, שהתגייסו עם מוטיבציה לשרת. בתקופה ההיא לא ממש הבנו את הסכנות שבמלחמה ומה אנחנו יכולים לאבד. להיפך, היינו מתרגשים ממבצעים כאלה, חיכינו להם, התלהבנו. היינו נחושים מאד להצליח לחסל טרוריסטים, היה בנו מעט מאד פחד ואפילו היינו רבים בינינו מי יפרוץ ראשון וייכנס בדלת אל תוך הלחימה הפוטנציאלית. באותן שלוש שנים היינו עושים כל מה שאמרו לנו, בלי לשאול שאלות ובלי שום היסוס או מחשבות על הסכנות ועל ההשלכות.
היום זה כבר שונה. בשלוש השנים מאז שהשתחררנו טיילנו בעולם, עבדנו, התאהבנו, נשבר לנו הלב והכי חשוב – למדנו שאנחנו לא באמת חסינים כמו שחשבנו.
חייכתי אל אלון, “זאת בסך-הכל עוד הרפתקה אחת שבסוף תוכל להוסיף לביוגרפיה שלך. זה יגמר מהר מאד.”
“דניאל, אני תמיד תוהה איך אתה מצליח לשמור על אופטימיות כל הזמן. אני מבקש ממך לא לעשות שום דבר טיפשי מחר, אני ממש רוצה לחזור הביתה, לחברה שלי, בחתיכה אחת.” אלון אמר ויכולתי לראות פחד בעיניו.
“אתה יודע שאני עושה דברים טיפשים רק שאני לבד,” עניתי, “ואגב, גם אני מחכה בקוצר רוח לחזור אל חברה שלך!” דברי עוררו את תשומת ליבו של אלון.
“אתה מבין, זאת הבעיה אתך, אני סומך עליך עם החיים שלי, אבל בשום אופן לא הייתי סומך עליך עם החברה שלי! לא הייתי משאיר אותך אתה לבד לרגע, שלא תגנוב לי אותה פתאום.”
“אל תדאג אחי,” הנחתי את ידי על כתפו, “אני מבטיח לך שתחזור אליה מהר יותר ממה שאתה חושב, אבל אני לא מבטיח לך שלא אגנוב אותה.”
הרוח הקרה של הלילה החלה לחדור אליי. הנחתי את כפות הידיים על הלחיים שלי על מנת לנסות לחמם את הפנים.
“איך הולך שם למעלה?” שמענו קול קורא לעברנו. הסתכלנו למטה וראינו את מתן ודיויד נועצים בנו מבטים. “מה, אתם בדייט? רוצים שנארגן לכם חדר?” הם צעקו אלינו בציניות.
המשמרת שלנו עמדה להסתיים. היה זה תורם של מתן ודיויד להחליף אותנו ולשמור, ואנחנו סוף סוף יכולנו לקבל כמה שעות של מנוחה לפני שהיום מתחיל.
“נשמח לחדר,” עניתי להם, “אם אפשר גם חדר עם נוף, ואם אתם כבר רושמים הזמנה -תוסיפו מרק עוף לאלון.”
ירדנו מהגג והתקדמנו לכיוון האוהל שלנו. נכנסו אל שקי שינה במטרה להירדם, אבל הקור הקשה עלינו. היינו צריכים לישון קרוב אחד לשני. כשאתה בצבא, במצבים כמו שאנחנו היינו בהם, לישון צמוד לגבר אחר זה לא כזה מפריע לך ברמה האינטימית. חום הגוף של אדם אחר זאת הדרך הכי טובה להתחמם, אז עושים מה שצריך.
מה שכן הפריע לי זה הנחירות שלו. למרות האוכל המגעיל, הקור הנוראי ותנאי השינה הקשים, דווקא די שמחתי לחזור שוב לצוות שלי. משהו בלהיות עם החברים לצוות, גרם לי להרגיש חי יותר. אין שום דרך בעולם שמגבשת אנשים יותר מאשר לשרת ביחד בצבא. המצב הזה, שאתה נלחם לצד אדם אחר ושניכם נמצאים תחת אותה סכנה, מחבר ביניכם ברמה שהיא מעבר לרמה החברית. באותם רגעים אתם הופכים להיות אחים.
בדיוק לפני שעמדתי להירדם, שמעתי צעדים מתקרבים אל עבר פתח האוהל שלנו.
“דניאל?” שמעתי לחישה. זה היה ליאור סיני, המפקד של הצוות שלי. “דניאל, אתה יכול לצאת רגע?”
יצאתי משק השינה שלי, נזהרתי לא להעיר את אלון או את שאר חברי הצוות, ויצאתי החוצה לראות מה ליאור רוצה. ליאור היה המפקד שכולם העריצו, הוא אולי לא היה הבחור הכי חכם או מוכשר בצוות, אבל הוא ללא ספק היה כריזמטי וידע להנהיג. הוא ידע לקבל החלטות, להקשיב לאחרים ולשים את ביטחון הצוות במקום הראשון, תמיד.
“היי, סליחה שאני מפריע לך, אני יודע שבדיוק סיימת את המשמרת שלך,” ליאור אמר, “רציתי לקבל את חוות הדעת שלך לגבי איזה ציוד פריצה אנחנו צריכים לקחת מחר לפעילות, המערכת ההידראולית או חומרי נפץ? אני פשוט רוצה לוודא שהיה לנו כל מה שאנחנו צריכים שם ולא נתקע”.
“אנחנו נצטרך לפרוץ בצורה מהירה ומלוכלכת,” עניתי לליאור בלי היסוס. “אם נשתמש במערכת ההידראולית לפריצה קרה, זה ייקח יותר מדי זמן. אנחנו חייבים לבחור באופציה המהירה יותר, אז ללא ספק חומרי נפץ”.
“כן, אתה צודק,” הוא אמר, “באמת מזל שיש לי אותך בצוות. כל מפקד צריך שיהיה לו איזה דניאל כמוך.” ליאור נתן טפיחה על השכם והמשיך בדרכו אל האוהל שלו.
היום שלמחרת היה מוקדש כולו להכנת כל מה שאנחנו צריכים לפעילות מעבר לגבול. ארזנו את התיקים, בדקנו שהציוד שלנו עובד, עברנו תדריכים על המבצע ותרגלנו מקרים ותגובות לאירועים שיכולים לקרות לנו שם.
עם רדת החשכה, היינו צריכים לצאת למסע של 8 קילומטרים מעבר לגבול, אל מבנה שהמודיעין שלנו חשד שמכיל אמצעי לחימה. המטרה שלנו הייתה פשוטה – לאתר את המחסן, להשמיד אותו ואת מה שבתוכו ולחזור לישראל כמה שיותר מהר.
בארוחת הערב שקדמה לפעילות, כל הצוות היה די שקט. ישבנו, כל 18 חברי הצוות, ופשוט הסתכלנו איך השמש שוקעת. כשהגיע הזמן, עלינו על ציוד והתחלנו תנועה אל היעד.
אתם תופתעו לגלות באיזו קלות אפשר היה לעבור את הגבול, בלי לעורר תשומת לב מיותרת. אפשר להאמין שדווקא קבוצה כמונו, תהפוך מידית למטרה גלויה, אבל בחושך העבה והשיחים הגבוהים שהקיפו אותנו, יכולנו לנוע די בקלות, בלי שישימו לב אלינו.
אחרי כ-3 שעות הליכה בהתגנבות שקטה, הצלחנו להגיע אל המחסן. המבנה היה נראה שבור, אפור ומלא אבק. כתמים וחלודה קישטו את הקירות שהקיפו את המבנה, והיה נראה כאילו הוא עומד לקרוס בכל רגע. המחשבה הראשונה שלי הייתה שצריך להיות אידיוט מוחלט בשביל לאכסן פה נשקים ואמצעי לחימה אחרים, ואם באמת היו בפנים אמצעים שכאלה, למה המקום כזה מבודד ובלי שמירה בכלל?
“דניאל, אלון, מתן.” ליאור לחש וסימן לנו להגיע אליו. ארבעתנו התקבצנו, מנותקים מהצוות.
“משהו כאן מרגיש לי מאד מוזר,” ליאור אמר בקול הססני. אלון, מתן ואני הנהנו בראשינו והראנו לו שאנחנו אכן מסכימים עם התחושה שלו. “ארבעתנו בלבד נתקדם אל המבנה ונסרוק אותו לפני הצוות, ליתר ביטחון.”
אלון הסתכל אליי וחייך, “דניאל, איך אני תמיד עושה את אותה טעות וממשיך להיות בן הזוג שלך?”
“אתה הקמע שלי,” צחקתי אליו בחזרה, קרצתי לו וסימנתי לו להתקדם אחרי.
שמרנו על גובה נמוך והתחלנו להתקדם, ארבעתנו, אל המבנה. שאר הצוות המתין בסבלנות, בכריעה, בשיחים שהיו מאחורינו. הם חיכו לסימן מאתנו אם להתקדם אלינו. היינו במרחק של 10 מטר מהמבנה, כשלפתע שמענו פיצוץ חזק מאחורינו. מיד לאחר הפיצוץ התחלנו לשמוע ירי. הירי התגבר, באנג, באנג, באנג.
“הירי נורה לכיוון הצוות!” אלון צעק.
ליאור תפס מהר את מכשיר הקשר שלו והחל לדווח על המתקפה. הוא גם ניסה, כמובן, לקבל דיווח מהצוות. “הלו? יורים עלינו! תתפסו מחסה! כולם בסדר?” ליאור נתן לי מבט חטוף וצעק, “מתן, בוא אחרי אל המחסן, נסרוק אותו בזריזות. דניאל ואלון, אתם תמצאו מחסה ואל תזוזו! הצוות יסתדר.”
הסתכלתי על ליאור ומתן כאשר הם החלו להתרחק מאתנו והתקדמו אל תוך המחסן. לאחר מכן הבטתי אל אלון.
“דניאל, אתה הבטחת לי!” אלון צעק. אחרי כמעט 20 שנה של חברות, אלון יכול היה לקרוא אותי יותר טוב מכולם. “אתה הבטחת שלא תעשה משהו טיפשי!”
“אמרתי לך בפירוש שאני אעשה רק אם אני אהיה לבד, ובאמת התכוונתי לזה!” צעקתי תחת רעש הירי החזק, “תישאר פה, אני ארוץ מהר לבדוק שהצוות בסדר.”
אלון התחיל לצעוק לעברי, אבל אני כבר לא הקשבתי בשלב הזה. פשוט יצאתי בריצה בחזרה אל השיחים, במקום בו עזבנו את הצוות, תוך כדי שאני שומע את הירי הרועש ממשיך. הבטתי לאחור וראיתי את אלון כמה מטרים בודדים מאחוריי.
“באמת חשבת שאני אמתין בסבלנות ואתן לך לחזור לבד?” הוא אמר תוך כדי שהוא מצמצם את הפער בנינו, “תגביר את הקצב, אתה רץ לאט מדי!”
הגענו במהירות אל השיחים ותפסנו מחסה מאחורי סככה קטנה שהייתה שם. העברנו את הנצרה של הרובים למצב ירי בודד והתחלנו לירות אל עבר האזור שממנו הגיע הירי. כעבור מספר רגעים הגיע מסוק הגיבוי שליאור הזמין בקשר.
“וואו, זה היה מהיר!” אמרתי לאלון בזמן שאני מחליף מחסנית לנשק, “זהו, הכול יהיה בסדר, אנחנו כבר בחצי הדרך הביתה!”
בקושי הספקתי לסיים את המשפט כאשר טיל בזוקה פגע בסככה ששימשה עבורנו כמחסה. הכול קרה כל-כך מהר, שלא היה לי זמן להגיב. הסככה החלה לקרוס ולהישבר למלא חתיכות שהחלו ליפול עלינו. אחת החתיכות נפלה על ראשי והפילה אותי על הקרקע. לפתע החשכה השתלטה עליי ולא ראיתי כלום. יכולתי לשמוע את אלון צועק, אבל זה נשמע כאילו הוא נמצא במרחק רב ממני.
“דניאל, אתה חייב לקום! הבטחת!”
היה חושך מוחלט. ניסיתי לפקוח את עיניי, אבל לא היה כל הבדל בין אם עיניי היו פקוחות או סגורות. אם הן היו פתוחות או סגורות, בכלל לא הייתי בטוח.
לפתע הרגשתי גל של חום עוטף אותי. האדמה הרגישה רכה, נעימה וחולית, והתחלתי להרגיש מן עקצוץ בגבי. יכולתי לשמוע מן זמזום שמקיף אותי, בא והולך. החשכה נראתה כאילו היא מתחילה להתבהר והרגשתי שאני יכול לנסות שוב לפקוח את עיניי.
הייתי ערום. מולי, יכולתי לראות ים אינסופי, עם מים כל-כך כחולים, שהיה אפשר לחשוב שצוירו באמצעות מכחול. החול הלבן היה נעים, כאילו היה בתולי, ללא מגע ידי אדם. היה זה אחד מאותם מצבים שלא באמת יכולתי לדעת אם אני חולם, או שאני באמת נמצא שם. המוח שלי אמר לי שזה אמיתי ונטיתי להאמין לו.
מצד שני, התחלתי לחשוד שאולי אני מת. בכל מקרה הרגשתי שאני מוכן. מעולם לא הרגשתי כל-כך רגוע, וגם לא ממש היה אכפת לי אם אני חי או מת. זה לא שינה לי באותו רגע. חשתי את השמש מחממת את גופי ובריזה קרה ונעימה עם רסיסים של טיפות מים מהגלים המתנפצים יצרה איזון מושלם. התיישבתי.
מיד לאחר מכן צל גדול היה עליי, השמש הוסתרה. ברגע הראשון הייתי בטוח שמדובר בענן, אבל לא היה אפילו ענן אחד בשמיים. הרמתי את מבטי וראיתי אדם מעליי.
הוא לבש רק מגבת סביב מותניו, ממש כמו טיטול. גופו היה רחב וחטוב, כאילו היה מפוסל משיש. שיערו השחור התנופף ברוח, כאילו הוא מאבק את כתפיו.
הרגשתי את מבטו נעוץ בי וניסיתי להבין על פי הבעות הפנים שלו מה כוונותיו, אך זקנו השחור והעבה הסתיר את פניו ולא איפשר לי לראות מי הוא.
“מי אתה?” שאלתי באומץ. תהיתי לעצמי איך האדם הזה הגיע לכאן, לחוף שלי.
“דניאל, אתה תגלה את התשובה לשאלה הזאת בהמשך, אבל בינתיים אנחנו צריכים לנסות להחזיר אותך בחזרה. כרגע, אתה תקוע.” קולו היה עמוק אך עדין, כמו אב המדבר אל ילדו.
“רגע, מה אם אני לא רוצה לחזור בחזרה? מה אם אני רוצה להישאר פה?” הגבתי לו בלי באמת להבין או לחשוב מה זה אומר בכלל.
עיניו של האיש הסתכלו עמוק אל תוכי, והרגשתי שהוא רואה אותי בצורה אחרת מרוב האנשים. הרגשתי שמה שהוא מסתכל עליו הוא לא רק הגוף העירום שלי יושב על החוף.
” מדהים פה, אה?” הוא שאל, “להיות תקוע בין שני עולמות שונים? דניאל, נשארו לך עוד הרבה שנים בעולם החיים.”
לפני שיכולתי לשאול אותו עוד משהו, התחלתי להרגיש כאילו אני נמצא בנפילה חופשית, אבל בהילוך איטי. כבר לא הייתי בחוף המדהים והאיש הזר נעלם. מצאתי את עצמי שוב בחשכה, נופל, עד שלפתע נעצרתי.
עכשיו הרגשתי שקט. לא יכולתי לשמוע כלום, לראות כלום, להרגיש כלום. לאן חזרתי?
אז הבנתי שעיניי סגורות והתחלתי לפקוח אותן לאט-לאט.
אלון היה ממש לידי, ישן על כיסא. הכול היה בהיר מאד, יכולתי להריח את חומרי הסטריליות שבחדר. הידיים שלי הרגישו כבדות בעודי מנסה להרים אותן אל פניי. הראש שלי היה חבוש והרגשתי שהתחבושת הייתה חמה ואפילו לחה קצת. התנועות הקצרות שלי הספיקו בשביל להעיר את אלון, שהחל להזדקף והעלה חיוך של הקלה על פניו.
“איך אתה מרגיש?” הוא שאל.
“אני חושב שאני בסדר,” עניתי תוך כדי שאני שם לב לצינורית האינפוזיה שמחוברת לזרוע שלי, “מה קרה?”
“קיבלת מכה מאד חזקה בראש ואיבדת את ההכרה. המסוק שליאור הזמין הביא אותך לכאן, ואתה פה כבר מספר ימים. כשהרופאים ניתחו אותך אתה מתת להם על שולחן הניתוחים, מוות קליני. אחרי 90 שניות בערך הם הצליחו לגרום ללב שלך לחזור לפעום. הם גם אמרו שאי אפשר לדעת אם יש איזשהו נזק בלתי הפיך והדרך היחידה שלהם לגלות תהיה כשתתעורר.”
הקשבתי לכל מה שאלון סיפר לי ולא יכולתי שלא לחשוב על האיש שפגשתי באותו חוף. זה היה החלום הכי מציאותי שחוויתי בחיי. עם כל מה שאלון סיפר, התחלתי לחשוב שאולי זה היה חלום.
“בוקר טוב ליפהפייה הנרדמת!” מישהו אמר בעודו נכנס אל החדר. הסתכלתי וראיתי את הרופא נכנס אל החדר ומתקדם לעברי. “אני רואה שסוף-סוף התעוררת, דניאל. הבהלת אותנו לא מעט בימים האחרונים. עכשיו בוא נבדוק איך אתה מרגיש. בבקשה תעקוב אחרי העט שלי עם העיניים שלך.”
הדוקטור הזיז את העט שלו מצד לצד, קרוב לפניי, ואז הרחיק אותו. “מעולה!” הוא אמר, “עכשיו בבקשה תזיז את הבהונות שלך.”
אחרי מספר בדיקות נוספות הרופא הגיע למסקנה שאין לי נזק בלתי הפיך כתוצאה מהפציעה ומהמוות הקליני שחוויתי. “אתה בן-אדם בר מזל, דניאל. אתה כנראה תחזור לתפוקה מלאה תוך זמן קצר, ימים בודדים, אני מעריך.” אמר הרופא בעודו רושם הערות בפנקסו. אלון אמר לו תודה ולחץ את ידו, והוא יצא מהחדר.
“אגב, נזכרתי, דניאל, שיש לך המון מזל שאתה נמצא פה עכשיו בבית החולים, כי אני בטוח שליאור ממש רוצה להרוג אותך עכשיו”, אלון אמר, “הוא היה פה אתמול, הוא ממש מודאג, אני אעדכן אותו רשמית שאתה בסדר”.
“מה קרה בסוף בפעילות?” שאלתי, ונזכרתי שלפני שאיבדתי את ההכרה, ליאור והצוות היו תחת מתקפת ירי ממש מחוץ למחסן.
“כולם בסדר גמור,” אלון ענה, “היו כמה מחבלים בודדים שירו עלינו, אבל חיסלנו אותם מהר מאד ואף אחד אחר מהצוות לא נפצע. סרקנו את המחסן מהר וגילינו שבסוף הוא היה בכלל ריק לחלוטין.”
הוקל לי לשמוע ששאר הצוות יצא ללא פגע מהפעילות, אבל התאכזבתי שפספסתי את כל מה שקרה בהמשך. החלטתי פשוט לשנות נושא.
“תשמע אלון, היה לי חלום מטורף,” התחלתי לספר לו את כל מה שחלמתי.
“דניאל, יש לך חלומות הזויים,” הוא אמר והנהן בראשו, “אולי הגיע הזמן שאלך ואתן לך לנוח קצת. אני מקווה באמת שתצא מפה בהקדם האפשרי.”
כשחושבים על זה, החלום לא היה כזה הזוי. להיות בחוף אקזוטי מדהים, לשכב על החול כאשר קרני השמש מאירות עליי ומחממות אותי… בהשוואה לחלומות שלי בדרך כלל, זה היה חלום נורמלי יחסית. משהו בו פשוט הרגיש לי מאד שונה. אולי זה היה בגלל משככי הכאבים שנתנו לי, אני מאד רגיש לתרופות כאלה.
“תודה שבאת, אלון, ושנשארת לוודא שאני בסדר,” אמרתי, “אבל אתה רואה? אמרתי לך שהכול יהיה בסדר בסוף, לא?”
“כן ממש הכול בסדר,” אלון צחק, “רק שבגרסה שלי ל’הכל בסדר’ אתה לא אמור להיות מחוסר הכרה בבית חולים למשך יומיים. בכל מקרה אני זז הביתה להתקלח ולנוח גם כן, אני אבוא לבקר אותך שוב מחר.”
הסתובבתי במיטה וניסיתי למצוא תנוחה טובה יותר במיטה הנוראית של בית החולים. במהרה הצלחתי להירדם, נכנעתי לגוף שלי שהיה תשוש מאד מהפציעה ולא נלחמתי בעייפות שהרגשתי.