הספר ‘כסף בעולם האמיתי’במתנה בחינם! להורדה לחצו >>
אחד הנושאים והכלים הכי חשובים ואפילו הכרחיים שיזם חייב לרכוש הינה ההבנה בשיווק. שיווק היא מילה מאד גדולה ורחבה שמכילה בתוכה המון תחומים ואפיקים שונים ואם כי היזם הראשי לא חייב להכיר לעומק כיצד בפועל להקים קמפיין שיווקי בדרכים השונות, עליו כן להכיר את האופציות השונות שעומדות בפניו, יתרונות וחסרונות של כל אחת, עלויות, יכולות חשיפה, בעלי מקצוע וספקים רלוונטים ועוד אלמנטים חשובים. המטרה שלי בתוכן זה היא לסקור את הכלים השונים שקיימים בעולם השיווק אבל כבר אציין בשלב זה שעל כל כלי שאסביר אפשר לכתוב ספר שלם וקורסים אבל ברמת היזם המתחיל אני מאמין שזה מספיק.
בעידן הדיגיטלי והגלובליזציה שאנחנו חיים, היכולת לשווק מוצר או שירות מסוים לקהל מטורגט הופך להיות בצורה משמעותית יותר ידידותי וראלי כאשר כל אדם ועסק יכולים לעשות זאת מתקציבים גדולים לקטנים ואפילו ללא השקעה כספית בכלל ורק זמן.
חשוב להבין שעולם השיווק הוא מאד דינמי ומשתנה כל הזמן ולכן ייתכן שחלק מהתוכן שתקראו כעת לא בהכרח יהיה רלוונטי ביום שאתם קוראים. לדוגמא, אחד השחקנים הכי חזקים והדומיננטים היום בעולם השיווק הינה מדיה בשם ‘טיקטוק’. לפני טיקטוק השחקנים החזקים בשוק היו פייסבוק, גוגל, יוטיוב ועוד כל מיני אתרים תוכן שסיפקו מקום למאמרי תוכן שיווקים באמצעות טאבולה ואאוטבריין למשל. כאשר טיקטוק נכנסה לשוק, משווקים רבים ראו שהחשיפה האורגנית (ללא שיווק ממומן) הייתה גבוהה מאד וגם קמפניים שיווקיים ממומנים היו משמעותית יותר זולים. דוגמא נוספת לדינימיות הינה בנושא ה-“מה עובד”, משרדי פרסום מאז ומתמיד משקיעים תקציבים וכוח אדם כדי להבין מה טרנדי ומה מושך תשומת לב רבה. למשל למה סרטון “הצ’רלי” המפורסם או חתול שנופל מגיע למיליארד צפיות בעוד פרסומות שהשקיעו מליוני שקלים בהשתתפות סלבס לא מקבלת אינטראקציה בכלל.
אז לפני שנכנס לחלק הפרקטי והמונחים והנושאים שצריך להכיר, חשוב כבר בשלב זה להבין ששיווק זה לא מדע מדויק, אין נוסחה לוירליות וכדי להבין ”מה עובד” צריך לנסות סוגים ושיטות שיווק שונות ולכן יזם טוב ידע להכיר את השוני ביניהם.
חשוב להבהיר כבר בשלב זה שישנם המון מושגים ושיטות שיווק ואפשר לכתוב ספר שלם ואפילו ספרים עליהם. אני אנסה לעשות סדר מרכזיים שכל יזם באשר הוא צריך להכיר.
כחלק מעולם התוכן של שיווק ממומן שכשמו כן הוא, שיווק הדורש קמפיין באמצעות מימון כספי לביא לקוחות, אחד המונחים הכי חשובים להכיר זה PPC שזה בעצם תשלום על קליק(לחיצה). כפי שהוסבר ישנן מספר מדיות דיגיטליות ומנועי חיפוש שניתן לבצע בהם קמפיין ממומן של PPC אבל לצורך הדוגמא בהנחה ובחרתם לעשות קמפיין כזה בגוגל, אז ברגע שמחפשים את המונח שמתקשר לקמפיין שלכם, ישנה סבירות שהמודעה שלכם תקפוץ בחיפושים הראשונים. אגב ניתן לשים לב למודעות כאלה כמעט בכל חיפוש והם יהיו שלושת ההצעות הראשונות של גוגל בדרך כלל. ברגע שלחצו על המודעה שלכם אז שילמת סכום מסוים בעבור אותה לחיצה ולכן השם, תשלום עבור לחיצה. מדובר על שיטת שיווק שיכולה להיות יקרה מאד אך מצד שני מאד יעילה וזאת מכיוון שהתשלום עבור הפרסום נעשה רק עבור מי שלחץ על המודעה וישנה סבירות שמי שלחץ רלוונטי לשירות או המוצר ולכן ייתכן שמדובר בעלות מול תועלת שווה.
שיווק ממומן באמצעות PPV נפוץ בעיקר למדיות חברתיות וסרטונים סטייל פייסבוק ויוטיוב למשל כאשר בקמפיין מסוג PPV אנחנו משלמים עבור החשיפה וצפיות במודעות שלנו. לכל חברה יש את ההגדרה שלה לגבי מהי צפייה מבחינת זמן למשל אבל בגדול העיקרון זה שמדובר על תשלום עבור חשיפה וצפייה בלבד מבלי צורך שיהיה פעולה אקטיבית בצד השני. מכיוון שמרבית האנשים מעבירים את הזמן שלהם בצפייה ברשתות חברתיות וסרטונים בטיקטוק ויוטיוב יש יתרון מבחינת חשיפה בשיטת שיווק זו אבל החיסרון הבולט הוא כמובן לשלם מבלי שבאמת קרה משהו. לכן יש משקל רב לטירגוט וניהול הקמפיין ואופטימיזציה שלו.
למקרה ולא ידעתם, פייסבוק, גוגל וכו לומדות אותנו המשתמשים ומצליחות די בקלות לאפיין את התחומי עניין שלנו ואפילו הצרכים שלנו. באמצעות יכולות אלה הם מקטלגות אותנו וכאשר בונים קמפיין שיווק באחת מהמדיות האלה הן מנצלות את הקיטלוג הזה לטובת המפרסם ומאפשרות להם להגדיר לאיזה סוג של אוכלוסיה, המוצר או השירותים רלוונטים ומכוון. מכאן השם, טרגוט, מהמילה הכוונה. היכולת לטרגט אוכלוסיה בצורה יעילה וברורה ולהגדיר באמצעות מילים או תחומי עניין דומים אמנם נשמעת פשוטה אבל העבודה של להבין מהו קהל היעד שלכם הינו קושי שצריך לפצח בפני עצמו. לדוגמא מיהו הלקוח הכי מתאים למוצר או השירותים שלכם לפי טווח הגיל, מין, איזור גיאוגרפי ועוד.
משפך שיווקי הוא שם כינוי לתהליך שעובר הלקוח מהפרסום או התוכן הראשוני שנחשף אליו לגבי המוצר או השירות ועד ממש לרגע המכירה.
השם משפך נולד מהרעיון שכאשר מייצרים חשיפה שיווקית, נחשפים כמות אנשים רבה שחלקה הגדול בכלל לא רלוונטי, ככל שמתקדמים במשפך ובתהליך הכמות מצתמצמת עד שבסוף נשארים הרלוונטים ומכאן הם משפך שמתחיל רחב ומסתיים צר.
דף נחיתה הינו עמוד אינטרנטי שבדרך כלל יהיה התחנה הראשונה במשפך השיווק לאחר המודעה שמשכה את הלקוח הפוטנציאלי. יש כאלה שיגידו שהדף צריך להכיל מידע רב שייצר אמינות ויש כאלה שיגידו שהדף צריך להיות ממוקד וקצר. יש כאלה שיגידו שמטרת הדף הינה לסנן את האנשים הלא רלוונטים ויש כאלה שיגידו שהמטרה הינה לגרום למשתמש להשאיר את הפרטים שלו בכל מקרה ושיהפוך לליד (אדם אשר השאיר פרטים והפך להיות לקוח פוטנציאלי) על מנת לצבור דאטה. אם לא היה ברור, זה משתנה מהותי בין מוצרים ושירותים שונים וכמובן האסטרטגיה של המשווק שבעצם צריכה להגדיר בכל דף מהי הקריאה לפעולה (call to action).
דף מכירה הינו העמוד האינטרנטי שמכיל את המידע על המוצר והשירות שלכם ושמו כן הוא, הדף שאמור להוביל למכירה. הדף עצמו בדרך כלל יהיה החלק האחרון במשפך השיווקי. ישנן פילוסופיות רבות לגבי כיצד דף נחיתה צריך להיות בנוי במובנים של כמות המידע למשל, המסגרת שבו התוכן מוצג, חווית משתמש עיצובית מצבע הכפתור ועד לגודל הטקסט. בסופו של דבר המטרה היא ליצור הנעה לפעולה שהינה מונח בפני עצמו ומטרה לגרום למשתמש לעשות משהו כמו לרכוש או להשאיר פרטים. אין תשובה חד משמעית בעולם הזה ואם כי יש כל מיני עקרונות, בסופו של דבר הכלי הטוב יותר הינו ניסוי וטעייה. הכינוי לניסוי וטעייה הנפוץ הינו a/b testing שבעצם בשיטה הזו מייצרים שני דפים זהים כמעט לחלוטין אך עם שינויים קטנים ובודקים מה מגיב יותר טוב ולפי זה מקבלים החלטות.
עכשיו שאנחנו יודעים כבר להגדיר מזה טרגוט יהיה מאד קל להגדיר רימרקטינג. כאשר מקימים קמפיין שיווקי באחת מאמצעות אחת ממדיות השיווק השונות ומגדירים את הטרגוט, אפשר להגדיר שהקמפיין/מודעה תופיע עבור אנשים שכבר היו באתר, בדף נחיתה, בדף מכירה או אפילו רשימת לידים שלנו מהעבר, אך לא ביצעו את הפעולה הנדרשת מבחינתנו. ומכאן השם רימרקטינג, אנחנו בעצם מנסים לשווק לאותם אנשים שוב.
אחד הכלים שיכולים להפוך למנוע שיווקי זול וממש לנכס דיגיטלי הינו יצירת רשומת תפוצה שנרשמים לרשימה עושים זאת עבור קבלת מיילים והודעות עם עדכונים יומיים/שבועיים עם תוכן ומידע בעל ערך עבורם. היצירה של רשימת תפוצה ניוזלטר אמנם לא פשוטה ודורשת תפעול בשוטף אך במידה והרשימה צוברת כמות משתמשים גדולה אשר מחשבים את התוכן והמידע של ניוזלטר מייצר אז מדובר בערך שיווקי עצום ובמיוחד כאשר מדובר על תוכן אישי שיוצר קשר למפרסם/משווק. הרשימה, הניוזלטר יכולים לשמש לשימור ושיווק מוצרים ושירותים בשותף ואפילו יכולים לייצר כלי מעולה לשיווק בשיתופי פעולה של מוצרים ושירותים נוספים מחוץ לסל היכולות הרגיל. כמו למשל אם יש לאדם מסוים רשימת תפוצה, ניוזלטר בתחום האופנה הוא יכול לשלוח מידע על פריט לבוש חדש עם קוד הנחה לרכוש אותו וכמובן שתסדר לו לתגמול מהמוכר. זאת דוגמא קטנה ויש כמעט בכל בתחום את אותו רעיון בדיוק.
מומלץ מאד ליצור רשימות ניוזלטר באמצעות טפסים ייעודיים שמזמינים אנשים להשאיר פרטים ובדרך כלל מדובר על הזמנה לשירות חינמי.
כפי שכבר הוסבר, בשיווק קשה להבין מה עובד ובסופו של דבר המטרה הינה כלכליות ויצירת רווח. ראשית התיבות הינה Key Performance Indicator. באמצעות כלים של אנליטיקה ומדידה ניתן להבין עבור כל קמפיין ופעולה שיווקית כמה יצא וכמה נכנס ולפי זה לקבל החלטות ושינויים להמשך השיווק.
עלות פר פעולה- Cost per Action. בהמשך לכל שיטות השיווק שהגדרנו בסוגים של שיווק ממומן באמצעות קמפיין ודפי נחיתה, לעיתים רבות נרצה להגדיר מראש את החישוב של עלות פעולה מסוימת. כמו למשל מה העלות פר לחיצה על המודעה שלי.
ROI שזה בעצם Return on investment שזה בעצם החזר על ההשקעה, הינה פעולה חישובית שקריטית למדידה לא רק בקמפיין שיווקי אלה בכל עסק ויזמות. כמה הוצאנו וכמה כסף בסופו של דבר הכנסנו ביחס להוצאה. לדוגמא, הוצאנו על יצירת 10 לידים בתחום מסוים 100 שקל לליד, הוצאנו טוטל של 1,000 שקל. בפועל הצלחנו למכור רק ל1 מתוך ה10 את המוצר שלנו בסכום של 1,500. לכן החישוב הלא נכון זה שיצרנו ליד ב100 שקל ומכרנו לו ב1,500, ממש לא! הרי בפועל יצא 1,000 וככה צריך להסתכל על זה. גם בדוגמא שצוינה מדובר על ROI סביב הפרסום והשיווק בכלל. בפועל עסק צריך לקחת את כלל ההוצאות שלו לביצוע המכירה. כמו למשל הוצאות התפעול, אנשי המכירה, יצור וכו ולפי זה לחשב כמה באמת הוצאנו כדי לבצע מכירה וזה יעשה לנו סדר אמיתי והבנה אם בכלל מבחינה עסקית יש הגיון בכל האופרציה העסקית שבנינו.
הגביע הקדוש בעולם השיווק הינה היכולת לייצר ערוצי שיווק שידעו לייצר לידים ולקוחות מבלי שנאלץ להשקיע בתקציב שיווקי בקמפנים למיניהם. התלות והתחרות בקמפנים שיווקים הינה קשה מאד והעלויות משתנות כל הזמן לפי רמת התחרות במונחים ומוצרים מסוימים ובכללי ברוח התקופה. למשל בתקופת בחירות שמושקע המון כסף בלנסות להיחשף אלינו, הפרסום עולה משמעותית יותר כסף. לכן השאיפה של יזם ומשווק זה תמיד להיות מסוגל לבנות ערוצי שיווק אורגני.
Search Engine Optimization, הינה העבודה והפעולות אשר נדרשים לביצוע על מנת לדורג גבוהה במנוע חיפוש. מכאן השם אופטימיזציה למנועי חיפוש. כל מנוע חיפוש כמו גוגל למשל, יודע להגדיר כיצד או משייך את החיפוש לתוצאה. לא מדובר רק במילים או מונחים ויש הרבה מעבר שצריך לקחת בחשבון. כמו למשל המבנה הארכיטקטורי של האתר שלנו והשפת קוד שבה הוא נכתב, מבנה האתר ועוד. מה יש בתוך האתר, לדוגמא, ישנם דברים שגוגל מחפשים כל הזמן כאשר הם מנתחים דף מסוים וזה טבלאות, תמונות, אינפוגרפיקה, סרטונים, שאלות/תשובות ועוד המון דברים שיגרמו לאתר שלנו לקבל נקודות זכות נוספות. גוגל הינה רק דוגמא אחת אבל גם יוטיוב, פייסבוק וטיקטוק פועלות באותן צורות. למשל ביוטיוב כאשר אנחנו מעלים סרטון מסוים, ישנם אפשרויות של מילות טיוג וככל שהמילים יהיו יותר מדויקות מבחינה אפשרויות חיפוש זה יכול לעזור לדרג את הסרטון גבוה יותר.
חשוב להבין את היתרונות של הSEO , לא מדובר רק בשיווק “חינמי” (הגרשיים כי כמובן שצריך להשקיע כספים באנשי מקצוע וזמן להשיג SEO ברמה גבוהה). לרוב מדובר בשיווק הרבה יותר איכותי והסיבה לכך שאם שוב נחזור לגוגל שהינו מנוע החיפוש החזק והפופולרי ביותר בעולם נכון להיום, כאשר אנחנו מחפשים שירות או מוצר מסוים, לא מעט אנשים ידלגו על התוצאות הראשונות שרשום עליהם בפירוש ‘ממומן’ וירצו לראות מהם התוצאות האורגניות והסיבה לכך שזה מייצר אמינות בנוסף לסוג של ולידציה שאכן מדובר בשירות או מוצר אמין, הרי אם לא איך הגיע למקומות הראשונים בגוגל.
לכן ברמה האישית אני ממליץ בחום לשים דגש דווקא על שיפור SEO ופחות על קמפנים שיווקים אבל מצד שני זה תלוי מאד באופי העסק והשיווק. הרי SEO הינו תהליך שלרוב לוקח זמן רב עד שרואים תוצאות וגם לא בטוח שזה יהיה מספיק תנועה לצמיחה מהירה של עסק ולכן תמיד מומלץ במקביל גם לבנות תשתית לשיווק ממומן במידת הצורך.
אחת הדרכים המרכזיות ליצור SEO טוב הינה באמצעות ייצור תכנים. כאשר אנחנו מחפשים במנוע חיפוש שירות או מוצר או בכלל שואלים שאלה בתחום מסוים, המטרה של מנוע החיפוש הינו לספק את התוכן שיתן את המענה הטוב ביותר לחיפוש. כתיבת תוכן איכותי ומקורי באמצעות אתר או פורטל חדשותי או בלוג כלשהו יכול להיות בדיוק מה שיניע את הSEO השיווקי. במיוחד במידה והתוכן הינו ייחודי ואיכותי ואנשים מתחברים אליו וזה בעצם מייצר את אחד העקרונות החשובים בשיווק ומכירה וזה לייצר אמינות וערל מוסף אצל הלקוח הפוטנציאלי לגביכם. אגב לעיתים רבות ניתן לשלב בין העולמות. למשל באמצעות מערכות שיווק כמו טאבולה והאטובריין אשר מאפשר בעצם להשכיר שטחים באתרי חדשות מרכזיים ניתן להרים קמפיין שיווקי מומן למאמר תוכן ובכך בעצם להגביר את החשיפה לתוכן שלכם.
נישה נוספת בתוך עולם התוכן הינה באמצעות סרטונים. האמת שהיום יותר ויותר אנשים מעדיפים להשתמש במנועי חיפוש דווקא במדיות של סרטונים כמו טיקטוק ויוטיוב ולכן הייצור של תוכן איכות שיתפוס ברמה האורגנית גם יכול לעבוד מצוין באמצעות ערוץ יוטיוב או טיקטוק בנושאים הרלוונטים לתחום העיסוק. גם במקרה זה במידה והמוכר והיזם הוא גם הפרזנטור של התוכן זה יכול לתרום רבות לתהליך הקירוב והאמינות בין הלקוח הפוטנציאלי למוכר.
תחום השיווק הוא מגוון מאד, ישנם המון שיטות שיווק, חלקם כפי שהוסבר צורכת תקציב וחלקם בעיקר זמן. ישנם המון שיטות ודרכי שיווק שלא הוסברו כמו למשל שיוווק גרילה שזה בעצם כניסה לפורמים ובלוגים וליצור תגובות חיוביות ויש גם המון מונחים בעולם השיווק של ציינתי. ובכל זאת, אני חושב שכל מי שקורה את התוכן הזה מקבל חד משמעית את הבסיס של השיטות והמושגים שכל יזם חייב להכיר. עולם השיווק הינו מדהים והוא הדרך לחשיפה ומיתוג של מוצר ושירות מסוים וזה באמת לא משנה אם הכנתם שלט ענק באמצע הרחוב או אתם מפרסמים מודעות בפייסבוק, כל עוד אנחנו מנסים לייצר תודעה ולהשיג פרטים שבסופו של דבר המטר תהיה למכור שירות או מוצר מסוים, זה הכל נופל תחת שיווק. הטיפ המשמעותי ביותר שאפשר לתת זה שאי אפשר לדעת מה בדיוק עובד בשיווק ולכן חשוב מאד לא לשים את כל הביצים בסל אחד ובשיטה אחת שאנחנו מאמינים שתצליח. כדאי מאד לנסות הרבה שיטות ולהתייעץ וללמוד ולראות מה מגיב הכי טוב וברגע שמבינים את המסע לקוח שאנחנו שואפים אליו ורואים שזה באמת המסלול ששיטה מסוימת עובדת, עלינו להגביר שם.
שני טיפים נוספים שארצה לתת זה תמיד לשים דגש יותר על שיווק באמצעות תוכן עם ערך וזה יכול להיות כתוב באמצעות סרטונים וזאת בגלל הסיבות והיתרונות שהסברתי והאמת היא בגלל שזה עבד לי הכי טוב. שוב זה לא אומר שזה נכון לכל דבר אבל בכלליות יש עדיפות לשיטה זו.
הטיפ השני, לא צריך להתיימר לחשוב שאנחנו יודעים מה הלקוח שלנו רוצה או צריך, צריך להשקיע הרבה מאמצים כדי לאפיין את הלקוח הפוטנציאלי שלנו ולפי זה לבנות אסטרטגיה.
אורי הינו יזם עסקי עם חברות בתחום הנדל”ן, הפיננסים והפינטק. במקביל לעסקיו, אורי מספק ייעוץ עסקי ופיננסי ללקוחות עסקיים ופרטיים רבים כאשר עיקר הייעוץ עוסק בבניית תוכנית אסטרטגית פרקטית להשגת מטרות. אורי פרסם
מספר ספרים מקצועיים בתחום הנדל”ן והפיננסים והינו בוגר היחידה ללוחמה בטרור ובעל תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה ותואר שני בביטחון ודיפלומטיה אוניברסיטת תל אביב. בימים אלו אורי מבצע מחקר לדוקטורט.
אורי קוסקאס ביוטיוב |אורי קוסקאס בפייסבוק |אורי קוסקאס בלינקדאין | צ׳ק אפ פיננסי עם אורי מייל: [email protected]
אורי הינו יזם עסקי ובעלים של חברות בתחום הנדל”ן, פיננסים והפינטק.
אורי מספק שירותי ייעוץ בתחום העסקי, הנדל”ן ופיננסים לחברות ואנשים פרטיים
עם התמחות בבניית אסטרטגיית לצמיחה כלכלית ופתרונות מימון.
רוצה ליצור קשר עם אורי לקבל התייעצות בנושא מסוים?
השאר פרטים והוא יחזור אליך בהקדם.
המאמרים הנצפים ביותר:
אני מזמין אותך להרשם לרשימת התפוצה של אורי ולקבל תוכן ששוה המון – בחינם. בלי ספאם ובלי חרטות.
הרשמו עכשיו בטופס למטה, אין צורך בטלפון. מאחל לכם דרך חדשה של צמיחה פיננסית!
אולי אחד החששות הגדולות ביותר לרוכשי נדל”ן בפורטוגל או אפילו למתעניינים הינו נושא חברת הניהול ובצדק! למרות שפורטוגל הינה מדינה יחסית קלה מבחינת עבודה מול
כחלק מהאסטרטגיה להשקעות בשוק ההון, נתח מכובד מהתיק חייב להיות מפוזר ואם כבר מפוזר אז אין יותר מפוזר בשוק ההון ממדדים. אולי אחד המדד הבולטים
שם מפוצץ לכותרת ותנו לי כבר להסיר לכם ספק ולא מדובר באיזה תוכן שיווקי של ”פיצחתי” איזו שיטה ובטח לא מנסה למכור לכם שום דבר
מרבית האנשים אינם מכירים את המונח משקיע כשיר וזאת מהסיבה הפשוטה שהמונח לא רלוונטי למרבית הציבור. אך אם להיות כנים, אין אדם שלא היה רוצה
הידעתם שרוב המיליונרים בעולם הם שכירים? כן, לא אנשים שעשו אקזיט ענק או פיצחו את השיטה של איך להתעשר. פשוט אנשים רגילים שעבדו כל החיים
אז החלטנו שאנחנו רוצים לרכוש דירה בפורטוגל ומצד אחד האלגוריתם של המדיות תפס אותנו והמון חברות משווקות מציעות לנו פרויקטים חדשים בפורטוגל עם מגוון רחב
התחברות ללוח בקרה
1
המציאות עולה על כל דמיון.
האמרה המפורסמת הזאת מהדהדת לי בראש מהיום שאני זוכר את עצמי. תמיד הרגשתי שהדמיון שלי קצת יותר מפותח משל שאר האנשים בעולם. מאז שהייתי ילד קטן, הייתי מבלה שעות בלהסתכל על התקרה או מהחלון, מדמיין עולמות חדשים, עולמות של קסם וכוח, עולמות בהם אין גבול למה שיכול לקרות ושאפילו בסרטים המטורפים ביותר לא מצליחים להתקרב וליצור משהו דומה.
החלומות בלילה השפיעו עליי הכי הרבה. מעולם לא הצלחתי להבדיל בין המציאות לחלום בזמן שישנתי, ובכל פעם שהייתי מצליח לעוף בחלום או להזיז דברים בכוח המחשבה, הייתה לי תחושה של אושר, שסוף סוף יש משהו בעולם הזה שהוא מעבר לעולם שלנו.
זה לא הרגיש לי הגיוני שהמוח מסוגל לייצר את כל זה בעצמו.
בגלל החלומות האלה, תמיד האמנתי שיש איזה שהוא כוח עליון. אני לא איש דתי, זה בטוח, בעיקר בגלל שאני לא מסכים עם איך שהדת טוענת שעלינו להתייחס לאותו כוח עליון. כל מה שקשור לתפילות או לחוקים שעל פיהם, כביכול, עלינו לחיות, הפכו אותי לסקפטי וגרמו לי לחשוב שהדת היא יותר אידיאולוגיה מאשר אמונה, אבל בכל זאת תמיד חיפשתי סימנים.
חשבתי לעצמי שאם אותו כוח עליון אכן נתן לי את החלומות האלה, אז אולי באמת יש לי יעוד כלשהו בחיים, יעוד שהוא מעבר. אולי לחיים שלי אמורה להיות משמעות מיוחדת ושיש לי חלק כלשהו ביקום הזה. לפעמים אני מרגיש כאילו החיים שלי הם מבחן, וברגע שאעבור אותו, אני אבין באמת מה הייעוד שלי בעולם הזה.
אולי לכולם יש את המחשבות האלה, אבל כשהן בתוך הראש שלי, אני מרגיש שיש קשר בין הדמיון שלי לאותו כוח עליון. רמת המציאות של הדמיון שלי מרגישה כל כך מורכבת לפיענוח, עד שלפעמים אני לא מצליח להבין איפה החלום נגמר ואיפה המציאות מתחילה.
למרות שהמחשבות והרגשות האלה קיימים אצלי מהיום שאני זוכר את עצמי, שום דבר לא היה יכול להכין אותי לאירועים שעומדים לקרות.
פרק 1- החיים
ישבנו על הגג. היינו מוקפים בחושך מוחלט, אבל באופק יכולנו לראות כמה ניצוצות של אור, כמו כוכבים, רק על הקרקע. זאת הייתה לבנון. מחר בלילה אנחנו נחצה את הגבול כחלק ממבצע צבאי בשם “אדמה בוערת”.
במהלך החודשים האחרונים עלתה המתיחות בגבול ישראל – לבנון; טילים ורקטות החלו לעוף אל עבר כפרים וערים בצפון ישראל, הרעש החזק של הירי והסכנה המידית פגעו בשגרת החיים וגרמו לתושבים לפחד לצאת מהבתים שלהם. מטרת המבצע “אדמה בוערת” הייתה חיסול תאי הטרור הקטנים שהתמקמו צפונית לגבול, והחזרת השקט לצפון. אם הייתם שואלים את המפקד שלי, הוא היה אומר לכם שמטרת המבצע היא פשוטה: להרוג טרוריסטים, להציל ישראלים ולהשתדל להישאר בחיים בתהליך.
אלון ואני כבר לא היינו חיילים סדירים. בגיל 24, כבר הייתי משוחרר כשלוש שנים מהצבא, אבל כמובן שבזמנים מתוחים כאלה הלוחמים ביחידה שלי נקראים לשרת במילואים. כבר שבוע שאנחנו ממוקמים במוצב שצמוד לגבול בצד שלנו, ושומרים עליו מפני כל ניסיון חדירה או התקפה. עד כה היו לנו מספר היתקלויות עוינות עם טרוריסטים לבנונים שניסו להתגנב מעבר לגבול ולבצע פיגועים. למזלנו, הצלחנו למנוע את הניסיונות האלה די בקלות, כאשר חיל האוויר והשריון עשו את רוב העבודה עבורנו.
נשאר לנו עוד שבוע להישאר במוצב ולשמור על הגבול לפני שנוכל לחזור הביתה. בלילה הזה, ישבנו, אלון ואני, במשמרת על הגג של המפקדה במוצב, ששימש כבסיס התארגנות לפני יציאה לפעילות מעבר לגבול. מהגג יכולנו להשקיף על הגדר.
“אתה יודע מה ממש בא לי עכשיו?” אלון שאל.
“מה?”
“קערת מרק עוף גדולה שאימא שלי מכינה.”
צחקתי, “אתה כזה ילד של אימא. זה כל מה שאתה מסוגל לחשוב עליו עכשיו?”
“מה?” הוא חייך, “דניאל, על מה אתה כבר יכול לחשוב עכשיו?”
רציתי להגיד לו שעל הרבה דברים, אבל במקום זה פשוט אמרתי לו – “אני, האמת, חושב על הבחורה הזאת שהכרתי כשהיינו בחוף בשבוע שעבר. נראה לי שאני אזמין אותה לצאת כשנסיים פה”.
“או, אני בטוח שהיא מכינה אחלה מרק עוף!” אלון צחק.
“יאללה, רק מרק עוף יש לך בראש.”
“על מה עוד אני יכול לחשוב שאנחנו יושבים כאן, קר לנו ואנחנו אוכלים רק אוכל של צבא? אפילו הכלב שלי אוכל יותר ממה שאנחנו מקבלים פה.”
“כן אלון, אבל זאת לא דוגמה טובה, כי הכלב שלך אוכל יותר מרוב האנשים במדינה…” צחקתי.
“האמת שאתה צודק, אבל זה רק בגלל שאני עובד כל הזמן והוא לבד, אז אני רוצה לפנק אותו איכשהו, ואוכל זאת הדרך הכי טובה.”
“אלון, אתה פשוט עובד קשה מדי,” אמרתי. “ידעת שהאריה ישן 20 שעות ביום והוא עדיין מלך הג’ונגל? אם עבודה קשה הייתה המפתח להצלחה, אז החמור היה המלך.”
שנינו צחקנו ואז הייתה דממה.
” ממש הייתי רוצה שנסיים עם המילואים האלה כבר,” אלון אמר והסתכל אל הגבול.
כבר לא היינו אותם חבר’ה צעירים, בני 18, שהתגייסו עם מוטיבציה לשרת. בתקופה ההיא לא ממש הבנו את הסכנות שבמלחמה ומה אנחנו יכולים לאבד. להיפך, היינו מתרגשים ממבצעים כאלה, חיכינו להם, התלהבנו. היינו נחושים מאד להצליח לחסל טרוריסטים, היה בנו מעט מאד פחד ואפילו היינו רבים בינינו מי יפרוץ ראשון וייכנס בדלת אל תוך הלחימה הפוטנציאלית. באותן שלוש שנים היינו עושים כל מה שאמרו לנו, בלי לשאול שאלות ובלי שום היסוס או מחשבות על הסכנות ועל ההשלכות.
היום זה כבר שונה. בשלוש השנים מאז שהשתחררנו טיילנו בעולם, עבדנו, התאהבנו, נשבר לנו הלב והכי חשוב – למדנו שאנחנו לא באמת חסינים כמו שחשבנו.
חייכתי אל אלון, “זאת בסך-הכל עוד הרפתקה אחת שבסוף תוכל להוסיף לביוגרפיה שלך. זה יגמר מהר מאד.”
“דניאל, אני תמיד תוהה איך אתה מצליח לשמור על אופטימיות כל הזמן. אני מבקש ממך לא לעשות שום דבר טיפשי מחר, אני ממש רוצה לחזור הביתה, לחברה שלי, בחתיכה אחת.” אלון אמר ויכולתי לראות פחד בעיניו.
“אתה יודע שאני עושה דברים טיפשים רק שאני לבד,” עניתי, “ואגב, גם אני מחכה בקוצר רוח לחזור אל חברה שלך!” דברי עוררו את תשומת ליבו של אלון.
“אתה מבין, זאת הבעיה אתך, אני סומך עליך עם החיים שלי, אבל בשום אופן לא הייתי סומך עליך עם החברה שלי! לא הייתי משאיר אותך אתה לבד לרגע, שלא תגנוב לי אותה פתאום.”
“אל תדאג אחי,” הנחתי את ידי על כתפו, “אני מבטיח לך שתחזור אליה מהר יותר ממה שאתה חושב, אבל אני לא מבטיח לך שלא אגנוב אותה.”
הרוח הקרה של הלילה החלה לחדור אליי. הנחתי את כפות הידיים על הלחיים שלי על מנת לנסות לחמם את הפנים.
“איך הולך שם למעלה?” שמענו קול קורא לעברנו. הסתכלנו למטה וראינו את מתן ודיויד נועצים בנו מבטים. “מה, אתם בדייט? רוצים שנארגן לכם חדר?” הם צעקו אלינו בציניות.
המשמרת שלנו עמדה להסתיים. היה זה תורם של מתן ודיויד להחליף אותנו ולשמור, ואנחנו סוף סוף יכולנו לקבל כמה שעות של מנוחה לפני שהיום מתחיל.
“נשמח לחדר,” עניתי להם, “אם אפשר גם חדר עם נוף, ואם אתם כבר רושמים הזמנה -תוסיפו מרק עוף לאלון.”
ירדנו מהגג והתקדמנו לכיוון האוהל שלנו. נכנסו אל שקי שינה במטרה להירדם, אבל הקור הקשה עלינו. היינו צריכים לישון קרוב אחד לשני. כשאתה בצבא, במצבים כמו שאנחנו היינו בהם, לישון צמוד לגבר אחר זה לא כזה מפריע לך ברמה האינטימית. חום הגוף של אדם אחר זאת הדרך הכי טובה להתחמם, אז עושים מה שצריך.
מה שכן הפריע לי זה הנחירות שלו. למרות האוכל המגעיל, הקור הנוראי ותנאי השינה הקשים, דווקא די שמחתי לחזור שוב לצוות שלי. משהו בלהיות עם החברים לצוות, גרם לי להרגיש חי יותר. אין שום דרך בעולם שמגבשת אנשים יותר מאשר לשרת ביחד בצבא. המצב הזה, שאתה נלחם לצד אדם אחר ושניכם נמצאים תחת אותה סכנה, מחבר ביניכם ברמה שהיא מעבר לרמה החברית. באותם רגעים אתם הופכים להיות אחים.
בדיוק לפני שעמדתי להירדם, שמעתי צעדים מתקרבים אל עבר פתח האוהל שלנו.
“דניאל?” שמעתי לחישה. זה היה ליאור סיני, המפקד של הצוות שלי. “דניאל, אתה יכול לצאת רגע?”
יצאתי משק השינה שלי, נזהרתי לא להעיר את אלון או את שאר חברי הצוות, ויצאתי החוצה לראות מה ליאור רוצה. ליאור היה המפקד שכולם העריצו, הוא אולי לא היה הבחור הכי חכם או מוכשר בצוות, אבל הוא ללא ספק היה כריזמטי וידע להנהיג. הוא ידע לקבל החלטות, להקשיב לאחרים ולשים את ביטחון הצוות במקום הראשון, תמיד.
“היי, סליחה שאני מפריע לך, אני יודע שבדיוק סיימת את המשמרת שלך,” ליאור אמר, “רציתי לקבל את חוות הדעת שלך לגבי איזה ציוד פריצה אנחנו צריכים לקחת מחר לפעילות, המערכת ההידראולית או חומרי נפץ? אני פשוט רוצה לוודא שהיה לנו כל מה שאנחנו צריכים שם ולא נתקע”.
“אנחנו נצטרך לפרוץ בצורה מהירה ומלוכלכת,” עניתי לליאור בלי היסוס. “אם נשתמש במערכת ההידראולית לפריצה קרה, זה ייקח יותר מדי זמן. אנחנו חייבים לבחור באופציה המהירה יותר, אז ללא ספק חומרי נפץ”.
“כן, אתה צודק,” הוא אמר, “באמת מזל שיש לי אותך בצוות. כל מפקד צריך שיהיה לו איזה דניאל כמוך.” ליאור נתן טפיחה על השכם והמשיך בדרכו אל האוהל שלו.
היום שלמחרת היה מוקדש כולו להכנת כל מה שאנחנו צריכים לפעילות מעבר לגבול. ארזנו את התיקים, בדקנו שהציוד שלנו עובד, עברנו תדריכים על המבצע ותרגלנו מקרים ותגובות לאירועים שיכולים לקרות לנו שם.
עם רדת החשכה, היינו צריכים לצאת למסע של 8 קילומטרים מעבר לגבול, אל מבנה שהמודיעין שלנו חשד שמכיל אמצעי לחימה. המטרה שלנו הייתה פשוטה – לאתר את המחסן, להשמיד אותו ואת מה שבתוכו ולחזור לישראל כמה שיותר מהר.
בארוחת הערב שקדמה לפעילות, כל הצוות היה די שקט. ישבנו, כל 18 חברי הצוות, ופשוט הסתכלנו איך השמש שוקעת. כשהגיע הזמן, עלינו על ציוד והתחלנו תנועה אל היעד.
אתם תופתעו לגלות באיזו קלות אפשר היה לעבור את הגבול, בלי לעורר תשומת לב מיותרת. אפשר להאמין שדווקא קבוצה כמונו, תהפוך מידית למטרה גלויה, אבל בחושך העבה והשיחים הגבוהים שהקיפו אותנו, יכולנו לנוע די בקלות, בלי שישימו לב אלינו.
אחרי כ-3 שעות הליכה בהתגנבות שקטה, הצלחנו להגיע אל המחסן. המבנה היה נראה שבור, אפור ומלא אבק. כתמים וחלודה קישטו את הקירות שהקיפו את המבנה, והיה נראה כאילו הוא עומד לקרוס בכל רגע. המחשבה הראשונה שלי הייתה שצריך להיות אידיוט מוחלט בשביל לאכסן פה נשקים ואמצעי לחימה אחרים, ואם באמת היו בפנים אמצעים שכאלה, למה המקום כזה מבודד ובלי שמירה בכלל?
“דניאל, אלון, מתן.” ליאור לחש וסימן לנו להגיע אליו. ארבעתנו התקבצנו, מנותקים מהצוות.
“משהו כאן מרגיש לי מאד מוזר,” ליאור אמר בקול הססני. אלון, מתן ואני הנהנו בראשינו והראנו לו שאנחנו אכן מסכימים עם התחושה שלו. “ארבעתנו בלבד נתקדם אל המבנה ונסרוק אותו לפני הצוות, ליתר ביטחון.”
אלון הסתכל אליי וחייך, “דניאל, איך אני תמיד עושה את אותה טעות וממשיך להיות בן הזוג שלך?”
“אתה הקמע שלי,” צחקתי אליו בחזרה, קרצתי לו וסימנתי לו להתקדם אחרי.
שמרנו על גובה נמוך והתחלנו להתקדם, ארבעתנו, אל המבנה. שאר הצוות המתין בסבלנות, בכריעה, בשיחים שהיו מאחורינו. הם חיכו לסימן מאתנו אם להתקדם אלינו. היינו במרחק של 10 מטר מהמבנה, כשלפתע שמענו פיצוץ חזק מאחורינו. מיד לאחר הפיצוץ התחלנו לשמוע ירי. הירי התגבר, באנג, באנג, באנג.
“הירי נורה לכיוון הצוות!” אלון צעק.
ליאור תפס מהר את מכשיר הקשר שלו והחל לדווח על המתקפה. הוא גם ניסה, כמובן, לקבל דיווח מהצוות. “הלו? יורים עלינו! תתפסו מחסה! כולם בסדר?” ליאור נתן לי מבט חטוף וצעק, “מתן, בוא אחרי אל המחסן, נסרוק אותו בזריזות. דניאל ואלון, אתם תמצאו מחסה ואל תזוזו! הצוות יסתדר.”
הסתכלתי על ליאור ומתן כאשר הם החלו להתרחק מאתנו והתקדמו אל תוך המחסן. לאחר מכן הבטתי אל אלון.
“דניאל, אתה הבטחת לי!” אלון צעק. אחרי כמעט 20 שנה של חברות, אלון יכול היה לקרוא אותי יותר טוב מכולם. “אתה הבטחת שלא תעשה משהו טיפשי!”
“אמרתי לך בפירוש שאני אעשה רק אם אני אהיה לבד, ובאמת התכוונתי לזה!” צעקתי תחת רעש הירי החזק, “תישאר פה, אני ארוץ מהר לבדוק שהצוות בסדר.”
אלון התחיל לצעוק לעברי, אבל אני כבר לא הקשבתי בשלב הזה. פשוט יצאתי בריצה בחזרה אל השיחים, במקום בו עזבנו את הצוות, תוך כדי שאני שומע את הירי הרועש ממשיך. הבטתי לאחור וראיתי את אלון כמה מטרים בודדים מאחוריי.
“באמת חשבת שאני אמתין בסבלנות ואתן לך לחזור לבד?” הוא אמר תוך כדי שהוא מצמצם את הפער בנינו, “תגביר את הקצב, אתה רץ לאט מדי!”
הגענו במהירות אל השיחים ותפסנו מחסה מאחורי סככה קטנה שהייתה שם. העברנו את הנצרה של הרובים למצב ירי בודד והתחלנו לירות אל עבר האזור שממנו הגיע הירי. כעבור מספר רגעים הגיע מסוק הגיבוי שליאור הזמין בקשר.
“וואו, זה היה מהיר!” אמרתי לאלון בזמן שאני מחליף מחסנית לנשק, “זהו, הכול יהיה בסדר, אנחנו כבר בחצי הדרך הביתה!”
בקושי הספקתי לסיים את המשפט כאשר טיל בזוקה פגע בסככה ששימשה עבורנו כמחסה. הכול קרה כל-כך מהר, שלא היה לי זמן להגיב. הסככה החלה לקרוס ולהישבר למלא חתיכות שהחלו ליפול עלינו. אחת החתיכות נפלה על ראשי והפילה אותי על הקרקע. לפתע החשכה השתלטה עליי ולא ראיתי כלום. יכולתי לשמוע את אלון צועק, אבל זה נשמע כאילו הוא נמצא במרחק רב ממני.
“דניאל, אתה חייב לקום! הבטחת!”
היה חושך מוחלט. ניסיתי לפקוח את עיניי, אבל לא היה כל הבדל בין אם עיניי היו פקוחות או סגורות. אם הן היו פתוחות או סגורות, בכלל לא הייתי בטוח.
לפתע הרגשתי גל של חום עוטף אותי. האדמה הרגישה רכה, נעימה וחולית, והתחלתי להרגיש מן עקצוץ בגבי. יכולתי לשמוע מן זמזום שמקיף אותי, בא והולך. החשכה נראתה כאילו היא מתחילה להתבהר והרגשתי שאני יכול לנסות שוב לפקוח את עיניי.
הייתי ערום. מולי, יכולתי לראות ים אינסופי, עם מים כל-כך כחולים, שהיה אפשר לחשוב שצוירו באמצעות מכחול. החול הלבן היה נעים, כאילו היה בתולי, ללא מגע ידי אדם. היה זה אחד מאותם מצבים שלא באמת יכולתי לדעת אם אני חולם, או שאני באמת נמצא שם. המוח שלי אמר לי שזה אמיתי ונטיתי להאמין לו.
מצד שני, התחלתי לחשוד שאולי אני מת. בכל מקרה הרגשתי שאני מוכן. מעולם לא הרגשתי כל-כך רגוע, וגם לא ממש היה אכפת לי אם אני חי או מת. זה לא שינה לי באותו רגע. חשתי את השמש מחממת את גופי ובריזה קרה ונעימה עם רסיסים של טיפות מים מהגלים המתנפצים יצרה איזון מושלם. התיישבתי.
מיד לאחר מכן צל גדול היה עליי, השמש הוסתרה. ברגע הראשון הייתי בטוח שמדובר בענן, אבל לא היה אפילו ענן אחד בשמיים. הרמתי את מבטי וראיתי אדם מעליי.
הוא לבש רק מגבת סביב מותניו, ממש כמו טיטול. גופו היה רחב וחטוב, כאילו היה מפוסל משיש. שיערו השחור התנופף ברוח, כאילו הוא מאבק את כתפיו.
הרגשתי את מבטו נעוץ בי וניסיתי להבין על פי הבעות הפנים שלו מה כוונותיו, אך זקנו השחור והעבה הסתיר את פניו ולא איפשר לי לראות מי הוא.
“מי אתה?” שאלתי באומץ. תהיתי לעצמי איך האדם הזה הגיע לכאן, לחוף שלי.
“דניאל, אתה תגלה את התשובה לשאלה הזאת בהמשך, אבל בינתיים אנחנו צריכים לנסות להחזיר אותך בחזרה. כרגע, אתה תקוע.” קולו היה עמוק אך עדין, כמו אב המדבר אל ילדו.
“רגע, מה אם אני לא רוצה לחזור בחזרה? מה אם אני רוצה להישאר פה?” הגבתי לו בלי באמת להבין או לחשוב מה זה אומר בכלל.
עיניו של האיש הסתכלו עמוק אל תוכי, והרגשתי שהוא רואה אותי בצורה אחרת מרוב האנשים. הרגשתי שמה שהוא מסתכל עליו הוא לא רק הגוף העירום שלי יושב על החוף.
” מדהים פה, אה?” הוא שאל, “להיות תקוע בין שני עולמות שונים? דניאל, נשארו לך עוד הרבה שנים בעולם החיים.”
לפני שיכולתי לשאול אותו עוד משהו, התחלתי להרגיש כאילו אני נמצא בנפילה חופשית, אבל בהילוך איטי. כבר לא הייתי בחוף המדהים והאיש הזר נעלם. מצאתי את עצמי שוב בחשכה, נופל, עד שלפתע נעצרתי.
עכשיו הרגשתי שקט. לא יכולתי לשמוע כלום, לראות כלום, להרגיש כלום. לאן חזרתי?
אז הבנתי שעיניי סגורות והתחלתי לפקוח אותן לאט-לאט.
אלון היה ממש לידי, ישן על כיסא. הכול היה בהיר מאד, יכולתי להריח את חומרי הסטריליות שבחדר. הידיים שלי הרגישו כבדות בעודי מנסה להרים אותן אל פניי. הראש שלי היה חבוש והרגשתי שהתחבושת הייתה חמה ואפילו לחה קצת. התנועות הקצרות שלי הספיקו בשביל להעיר את אלון, שהחל להזדקף והעלה חיוך של הקלה על פניו.
“איך אתה מרגיש?” הוא שאל.
“אני חושב שאני בסדר,” עניתי תוך כדי שאני שם לב לצינורית האינפוזיה שמחוברת לזרוע שלי, “מה קרה?”
“קיבלת מכה מאד חזקה בראש ואיבדת את ההכרה. המסוק שליאור הזמין הביא אותך לכאן, ואתה פה כבר מספר ימים. כשהרופאים ניתחו אותך אתה מתת להם על שולחן הניתוחים, מוות קליני. אחרי 90 שניות בערך הם הצליחו לגרום ללב שלך לחזור לפעום. הם גם אמרו שאי אפשר לדעת אם יש איזשהו נזק בלתי הפיך והדרך היחידה שלהם לגלות תהיה כשתתעורר.”
הקשבתי לכל מה שאלון סיפר לי ולא יכולתי שלא לחשוב על האיש שפגשתי באותו חוף. זה היה החלום הכי מציאותי שחוויתי בחיי. עם כל מה שאלון סיפר, התחלתי לחשוב שאולי זה היה חלום.
“בוקר טוב ליפהפייה הנרדמת!” מישהו אמר בעודו נכנס אל החדר. הסתכלתי וראיתי את הרופא נכנס אל החדר ומתקדם לעברי. “אני רואה שסוף-סוף התעוררת, דניאל. הבהלת אותנו לא מעט בימים האחרונים. עכשיו בוא נבדוק איך אתה מרגיש. בבקשה תעקוב אחרי העט שלי עם העיניים שלך.”
הדוקטור הזיז את העט שלו מצד לצד, קרוב לפניי, ואז הרחיק אותו. “מעולה!” הוא אמר, “עכשיו בבקשה תזיז את הבהונות שלך.”
אחרי מספר בדיקות נוספות הרופא הגיע למסקנה שאין לי נזק בלתי הפיך כתוצאה מהפציעה ומהמוות הקליני שחוויתי. “אתה בן-אדם בר מזל, דניאל. אתה כנראה תחזור לתפוקה מלאה תוך זמן קצר, ימים בודדים, אני מעריך.” אמר הרופא בעודו רושם הערות בפנקסו. אלון אמר לו תודה ולחץ את ידו, והוא יצא מהחדר.
“אגב, נזכרתי, דניאל, שיש לך המון מזל שאתה נמצא פה עכשיו בבית החולים, כי אני בטוח שליאור ממש רוצה להרוג אותך עכשיו”, אלון אמר, “הוא היה פה אתמול, הוא ממש מודאג, אני אעדכן אותו רשמית שאתה בסדר”.
“מה קרה בסוף בפעילות?” שאלתי, ונזכרתי שלפני שאיבדתי את ההכרה, ליאור והצוות היו תחת מתקפת ירי ממש מחוץ למחסן.
“כולם בסדר גמור,” אלון ענה, “היו כמה מחבלים בודדים שירו עלינו, אבל חיסלנו אותם מהר מאד ואף אחד אחר מהצוות לא נפצע. סרקנו את המחסן מהר וגילינו שבסוף הוא היה בכלל ריק לחלוטין.”
הוקל לי לשמוע ששאר הצוות יצא ללא פגע מהפעילות, אבל התאכזבתי שפספסתי את כל מה שקרה בהמשך. החלטתי פשוט לשנות נושא.
“תשמע אלון, היה לי חלום מטורף,” התחלתי לספר לו את כל מה שחלמתי.
“דניאל, יש לך חלומות הזויים,” הוא אמר והנהן בראשו, “אולי הגיע הזמן שאלך ואתן לך לנוח קצת. אני מקווה באמת שתצא מפה בהקדם האפשרי.”
כשחושבים על זה, החלום לא היה כזה הזוי. להיות בחוף אקזוטי מדהים, לשכב על החול כאשר קרני השמש מאירות עליי ומחממות אותי… בהשוואה לחלומות שלי בדרך כלל, זה היה חלום נורמלי יחסית. משהו בו פשוט הרגיש לי מאד שונה. אולי זה היה בגלל משככי הכאבים שנתנו לי, אני מאד רגיש לתרופות כאלה.
“תודה שבאת, אלון, ושנשארת לוודא שאני בסדר,” אמרתי, “אבל אתה רואה? אמרתי לך שהכול יהיה בסדר בסוף, לא?”
“כן ממש הכול בסדר,” אלון צחק, “רק שבגרסה שלי ל’הכל בסדר’ אתה לא אמור להיות מחוסר הכרה בבית חולים למשך יומיים. בכל מקרה אני זז הביתה להתקלח ולנוח גם כן, אני אבוא לבקר אותך שוב מחר.”
הסתובבתי במיטה וניסיתי למצוא תנוחה טובה יותר במיטה הנוראית של בית החולים. במהרה הצלחתי להירדם, נכנעתי לגוף שלי שהיה תשוש מאד מהפציעה ולא נלחמתי בעייפות שהרגשתי.