אני מרגיש אחריות לשתף את הפרשנות הפשוטה והפרקטית שלי למכונת הכלכלה ואני אנסה לעשות זאת ב- 5 דקות.
אז בואו נתחיל, כמו שאמרתי המנוע של כלכלה, עובדת יחסית בצורה מכנית פשוטה, היא מורכבת מכמה תהליכים ועסקאות המתרחשות שוב ושוב אין סוף פעמים ורובם מושפע מפעילות אנושית.
תוכן עניינים
תהליך מספר 1- עסקאות
כלכלה היא בעצם סה”כ העסקאות שקורות. עסקה היא דבר מאד פשוט והיא מתבצעת כל הזמן. בכל עסקה של צד של קונה משלם בכסף או קרדיט למוכר אשר מספק בתמורה מוצרים או שירותים או נכסים.
הקרדיט בה לידי ביטוי בדיוק כמו כסף ולכן שניהם ביחד שווים לסה”כ כמות אמצעי התשלום במשק.
כל האלמנטים וכל הגורמים שמשפיעים על כלכלה, מתחילים בעסקאות ולכן אם נבין עסקאות נוכל להבין את כל הכלכלה.
כולם במשק עושים עסקאות- אנשים, עסקים, בנקים וכמובן הגדולים ביותר הממשלה.
התהליך השני- קרדיט
קרדיט אולי החלק החשוב ביותר בכלכלה וסביר להניח שהכי פחות מובן. הוא החלק החשוב ביותר כי הוא הגדול ומהסוכן ביותר.
הלוואה היא גם כן עסקה, צד אחד שמלווה כסף כי הוא רוצה לעשות עוד כסף וצד שני שמלווה כי בדרך כלל הוא רוצה לקנות משהו שאין לו מספיק כסף בשבילו, כמו בית או רכב או אפילו להשקיע בעסק. קרדיט בעצם מאפשר לשני הצדדים לקבל את מה שהם רוצים. הלווה מבטיח להחזיר את הכסף שלקח שנקרא קרן פלוס חלק שנקרא ריבית. כאשר המלווה מאמין שהלווה יכול לקיים את הבטחה, נוצר קרדיט. המילה קרדיט היא טריקית כי יש לה שם נוסף, חוב. ברגע שנוצר קרדיט, נוצר גם חוב.
הסיבה שקרדיט כזו חשובה לכלכלה היא שהיא מאפשרת למלווה לבצע עם הכסף עסקאות ואני חוזר עסקאות הם מה שמניע את הכלכלה. כל שקל שאתם מוציאים, מישהו אחר מרוויח את אותו שקל, ככל שמוציאים יותר ככה צד אחד מרוויח יותר.
כאשר הריבית גבוהה פחות אנשים מתפתים לקחת הלוואות ולכן פחות עסקאות נעשות והכלכלה פחות עובדת.
עכשיו אמרתי שהכלכלה היא מכונה נכון? אז שימו לב לגלגל הבא, כאשר לאדם יש הכנסות גבוהות יותר, ככה הוא הופך ליותר אטרקטיבי לגופים המלווים לתת לו את הכסף כי הסיכון שיחזיר את הכסף יורד.. לכן אדם אשר המרוויח יותר כסף, לווה יותר כסף, מבצע עסקאות ביותר כסף. עכשיו בגלל שצד אחד מבזבז יותר, אז צד אחד מרוויח יותר ועכשיו הוא יכול לקחת הלוואה על יותר כסף ולייצר עוד עסקאות עם יותר כסף והתהליך המחזורי הזה הוא מה שמוביל לצמיחה כלכלית במשק.
בואו ננסה לדמיין שנייה עולם ללא הלוואות וקרדיט, אדם אשר היה יכול לבצע עסקאות רק בגובה הסכום שהוא מכניס ובמידה והיה רוצה לעשות עסקאות בעוד כסף, הוא היה צריך לעבוד יותר שעות ולייצר עוד מקורות הכנסה וזה אומנם התהליך הנכון לטווח הארוך מבחינת צמיחה כלכלית אבל הבעיה שזה לוקח זמן רב. ולכן בעולם ללא ההלוואות, הכלכלה אכן תצמח אך יהיה מדובר בעקומה מאד יציבה אך לא גבוהה במיוחד. לעומת זאת, בעולם שיש בו הלוואות, העקומה תהיה הרבה גדולה כי היא תאפשר לסכומי העסקאות להיות גבוהות משמעותית יותר אבל מכיוון שעל כל הלוואה נוצר חוב, בדרך כלל יש מחזור של עלייה גבוהה וירידה.
עכשיו צריך להבין הלוואות הן דבר טוב לכלכלה אבל רק כשהן נעשות תחת ההנחה שבאמת תוכל להחזיר את הכסף ובמיוחד כשזה נעשה לצמיחה כלכלית. לדוגמא, אם מלווים כסף לקניית מסך טלויזיה ענק, זה לא ייצר לך הכנסה שאיתה תשלם את ההלוואה. אבל אם לדוגמא לוקחים הלוואה לרכישת דירה, השכירות שתקבל תעזור לך לשלם את הלוואה.
על מנת להבין יותר טוב את הפעולה המחזורית שיוצרת הכלכלה באמצעות הלוואות ניקח לדוגמא את אדם א’ שמכניס 100,000 ויכול לקחת 10% הלוואה על הסכום 10,000 ובגלל שצד אחד מבזבז סכום כזה אז בצד השני יש אדם שמרוויח 110,000. עכשיו הוא יכול לקחת הלוואה של 10% וזה יוצא 11,000 וכן הלאה כאשר האדם הבא כבר מרוויח 121,000 ולוקח הלוואה של 12,100 וכן הלאה וכן הלאה.
ככה בעצם נוצרת הצמיחה הכלכלית בזכות קרדיט. הבעיה היא שמדובר במחזוריות, כאשר הקצב גדילה של כמות הכסף והקרדיט גדל מהר, ככה גם המחירים עולים וזה יכול להוביל לאינפלציה ואז הבנק המרכזי מתערב ובעצם מעלה את גובה הריבית ואז פחות אנשים מלווים כסף.
בגלל שפחות כסף נלווה, יש לאנשים פחות כסף לבזבז, ורמת הבזבוז של אדם אחד יורדת, רמה ההכנסות של אדם אחר יורדת. וזה מוביל כמובן כפי שהבנו לירידה בכלכלה.
זה בשלב מסוים מוביל לירידת המחירים ולזה קורת דפלציה שמובילה לשפל. וזה מוביל לכך שהבנק המרכזי מוריד את הריבית ואז שוב קורת צמיחה.
עד כאן ברמה הבסיסית.
בני האדם בדרך כלל חיים את הרגע, ולמרות שיש להם מלא הלוואות על הרכב והמשכנתא של הבית ועוד. הם מרגישים שהחיים יפים, ומחירי הנדל”ן עולים ושוק ההון עולה ומצליחים לייצר עוד הכנסות ותשואה אז משתלם לקחת עוד ועוד הלוואות כדי להמשיך לקנות נכסים, הבעיה שזה מייצר בועה. כמות החובות להלוואות עולות וגם ההכנסות עולות. הבעיה האמיתית קורת כאשר שהחובות גדלים יותר מהר מההכנסות וזה תהליך ארוך שלוקח עשורים. בגלל שהחובות מתעלים על ההכנסות, אנשים מבזבזים פחות וזה שוב מוביל לירידה בכלכלה.
דוגמא טובה לזה הינו משבר הכלכלה העולמי ב2008 שהתחיל בארה”ב וזה בדיוק מה שקרה, גובה החובות התעלה על ההכנסות. הבנקים נדפקו בהתחלה, שוק ההון קרס, המתח הציבורי השתולל. אי אפשר היה לקחת הלוואות כי אנשים לא היו זכאי מבחינת סיכון להלוואות. ואז אנשים לא יכלו לשלם את החובות שלהם וזה מכריח אותם למכור את הנכסים שלהם אבל זה קורה במקביל באותו זמן וזה גורם לעודף היצע שמוריד את הערך עוד יותר.
אז בגדול – פחות הלוואות, פחות בזבוזים, פחות הכנסות, פחות הון שנצבר, פחות זכאי להלוואה ולכן שוב פחות הלוואות. גלגל נוראי שהורס כלכלות.
4 פעולות לשמירת צמיחת הכלכלה
לחתוך בהוצאות, הפרטיות, העסקיות הממשלתיות ושל הבנקים כדי שיוכלו לשלם את ההלוואות שלהם. אבל כאשר ההוצאותיורדות, ככה פחות הכנסות ולכן כבר הבנו שזה לא מוביל לצמיחה מבחינה תאורתית. תחשבו על זה, עסקים מצמצים את ההוצאות ולכן מפטרות עובדים והם כמובן נפגעים קשות מהמצב שפוגע בצמיחה של הכלכלה.
- לכן הפעולה השנייה שקריטית היא למחזר את החובות. בעצם לפרוס את החובה בצורה כזו שאולי יהיה ניתן לשלם אותו בצורה יותר קל ובמקרים מסוימים אפילו לקצץ בחוב. הסיבה לכך היא שבמידה ואנשים לא ישלמו לבנקים את החובות שלהם, שאר האנשים שיש להם כסף ירצו למשוך את הכספים שיש להם בעובר ושב מחשש שהבנק יקרוס וזה כמובן מאיץ את הקריסה של הבנק.
- שלוש, כסף נלקח מהעשירים ומחולק לעניים. זה נעשה כמובן על ידי המדינה. במזמן משבר כלכלי יש כמובן פחות מיסים וזה אומר פחות בהכנסות המדינה, מצד שני, כמות ההוצאות של המדינה עולה כי היא צריכה לשלם אבטלה ואפילו לעודד עבודה ואת המשק ולכן היא תשקיע כספים. הדרך היחידה שלה לממן את הגדלת ההוצאות זה באמצעות מיסוי והלוואות. ממי היא יכולה לקחת מיסים? מאלה שיש להם הרבה כמובן שזה העשירים.
הבעיה שזה מייצר מתח חברתי, אלה שאין להם כסף מתחילים לשנוא את העשירים שיש להם כסף והעשירים הנדפקים בגלל העניים ורואים בהם כנטל מתחילים לשנוא אותם. ולכן זה מוביל להפגנות ולרצון הציבור לבצע מהפכה כי אין להם מה להפסיד. ב1930, היטלר ניצל את השפל והמצב החברתי הרגיש שהיה בגרמניה כדי לצבור כוח שלטוני וכמובן למלחמות מחוץ המדינה.
- הדפסת כסף. כדי לממן את ההוצאות שלו ובעיקר להשקיע בנכסים פיננסים, אחת הדרכים שהבנק המרכזי יכול לממן למדינה את ההוצאות הינה הדפסת כסף. הבנק המרכזי מדפיס את הכסף והממשלה משתמשת בכסף הזה לממן את השירותים והמוצרים ואת האבטלה. זה אומנם יגדיל את החוב הממשלתי אבל יזרים כספים שיאפשרו עסקאות נוספות שבעצם יניעו את הצמיחה של הכלכלה. ב2008 כמעט כל המדינות בעולם הדפיסו כסף, טרליונים.
הדפסת כסף הינה כלי מסוכן כי היא אומנם מייצרת עוד צמיחה כלכלה אבל מצד שני היא מייצרת חוב והמטרה היא כמובן למצוא את האיזון שיוביל לכך שקצב צמיחה הכסף במשק יתעלה על קצב צמיחה החוב אך לא יותר מידי כי זה שוב מחזיר לאינפלציה. היכולת למצוא את האיזון הזה הוא מה שהוא כלכלה לדבר מורכב ומסובך למדינות אך כאשר מצליחים מדובר על תהליך מדהים.
לסיכום, ברור שהכלכלה יותר מורכבת מההסבר שהרגע סיפקתי לכם אני מאמין שכל אדם צריך להבין את היסודות שמאחורי המנוע הכלכלי ואם ננסה להסיק מסקנות וטיפים מכל ההסבר המורכב הזה אז הם יהיו הבאים:
- אל תתנו לחוב שלכם לצמוח יותר מהר מההכנסות שלכם כי במוקדם או במאוחר אתם תתרסקו.
- תעשו ככל שאתם יכולים להגדיל את הפרודוקטיביות שלכם ומקורות ההכנסה כי בטווח הארוך, זוהי הדרך היציבה והטובה ביותר להמשיך ולצמוח כלכלית!
אני מקווה שהצלחתי להעביר את המסר ולצערי גם רוב הפוליטיקאי וקובעי המדיניות הכלכלית בישראל לא באמת מבינים את אותו אבל מי יודע, אולי בעזרתכם המסר הזה ימשיך הלאה ויגיע לאוזניים הנכונות ולכן אני ממליץ לכם בחום לשתף אותו.
המנוע של כלכלה, עובדת יחסית בצורה מכנית פשוטה, היא מורכבת מכמה תהליכים ועסקאות המתרחשות שוב ושוב אין סוף פעמים ורובם מושפע מפעילות אנושית.
כלכלה היא בעצם סה”כ העסקאות שקורות. עסקה היא דבר מאד פשוט והיא מתבצעת כל הזמן. בכל עסקה של צד של קונה משלם בכסף או קרדיט למוכר אשר מספק בתמורה מוצרים או שירותים או נכסים.
הקרדיט בה לידי ביטוי בדיוק כמו כסף ולכן שניהם ביחד שווים לסה”כ כמות אמצעי התשלום במשק.
כל האלמנטים וכל הגורמים שמשפיעים על כלכלה, מתחילים בעסקאות ולכן אם נבין עסקאות נוכל להבין את כל הכלכלה.
כולם במשק עושים עסקאות- אנשים, עסקים, בנקים וכמובן הגדולים ביותר הממשלה.
קרדיט אולי החלק החשוב ביותר בכלכלה וסביר להניח שהכי פחות מובן. הוא החלק החשוב ביותר כי הוא הגדול ומהסוכן ביותר.
גובה החובות התעלה על ההכנסות. הבנקים נדפקו בהתחלה, שוק ההון קרס, המתח הציבורי השתולל. אי אפשר היה לקחת הלוואות כי אנשים לא היו זכאי מבחינת סיכון להלוואות. ואז אנשים לא יכלו לשלם את החובות שלהם וזה מכריח אותם למכור את הנכסים שלהם אבל זה קורה במקביל באותו זמן וזה גורם לעודף היצע שמוריד את הערך עוד יותר.
- אל תתנו לחוב שלכם לצמוח יותר מהר מההכנסות שלכם כי במוקדם או במאוחר אתם תתרסקו.
- תעשו ככל שאתם יכולים להגדיל את הפרודוקטיביות שלכם ומקורות ההכנסה כי בטווח הארוך, זוהי הדרך היציבה והטובה ביותר להמשיך ולצמוח כלכלית!
אני מקווה שהצלחתי להעביר את המסר ולצערי גם רוב הפוליטיקאי וקובעי המדיניות הכלכלית בישראל לא באמת מבינים את אותו אבל מי יודע, אולי בעזרתכם המסר הזה ימשיך הלאה ויגיע לאוזניים הנכונות ולכן אני ממליץ לכם בחום לשתף אותו.