השקעות נדל״ן בפורטוגל – הכנס הגדול בישראל. רכשו כרטיסים כאן >>>

רכישת דירה

כאשר מעוניינים לרכוש נכס מסויים, חייבים לקחת בחשבון את כל המרכיבים וההוצאות אשר כרוכות בתהליך כי זה משפיע בצורה ישירה על המימון הנדרש וכמובן, בחינת הכלכליות של ההשקעה במידה ומדובר בנכס לצורכי השקעה. 

לכן, נעשה סדר בתהליך שצריך לעבור כאשר רוכשים דירה כולל אנשי מקצוע, אגרות, מיסוי, ועוד הוצאות נוספות שחייבים לקחת בחשבון כאשר מעוניינים לרכוש דירה.

בונוס! בסוף הדף תוכל למצוא גם קישור להורדת טבלה לחישוב הוצאות רכישת דירה.

אז כמובן שנקודת הפתיחה לכל חישוב עלויות הינו מחיר הנכס עצמו. בין אם מדובר על דירה, קרקע, בית פרטי או מסחרי, המחיר המבוקש הוא הבסיס להמשך חישוב כמעט כל כלל העלויות והסיבה לכך שרוב ההוצאות הינן נגזרת של אחוז מסה”כ עלות הרכישה, כולל עבור השירות של רוב אנשי המקצוע.

תיווך 

במידה והיה מעורב מתווך בעסקה יש לקחת להוסיף עלויות תיווך ונזכיר בשלב זה שבדרך כלל מתווכים ישאפו להחתים אתכם על עמלה של 2% מגובה השווי של עלות הרכישה של הנכס הנדל”ני. אם כי עד לגובה של 2% דמי תיווך אכן נהוג לבקש וזה מוכר בהוצאה מלאה מבחינת מיסוי מקרקעין, אין זה אומר שאת מחוייבים לחתום על גובה דמי תיווך זה וכמובן שמומלץ לנהל משא ומתן גם על זה. זכרו מדובר בעלות של עשרות אלפי שקלים ולכן לא מדובר בסכומים נמוכים וזהו כסף שיכול להיות שימושי לדברים אחרים. 

עורך דין

. בעסקאות נדל”ן חשוב שילווה אתכם עורך דין שמתמחה בתחום, בדיוק כמו שיש עורך דין שמתמחה בתביעות ייצוגיות / משפט פלילי / נזיקין וכו’ ככה יש עורכי דין המתמחים בנדל”ן ובמיסוי מקרקעין

לעורך הדין יש תפקידים רבים כגון בדיקות משפטיות של הנכס הכוללות בדיקה ואימות בעלות על הנכס הנרכש, דיווח לרשויות המס על העסקה, בדיקת מס שבח שיכול על המוכר, רישום הערת אזהרה לאחר חתימת ההסכם, הכנה של הסכם מכר וייעוץ משפטי בין הקונה למוכר ועוד מספר פעולות חשובות נוספות.

שכר טרחה של עו”ד לרכישת דירה לצורך העניין יכול לנוע החל מ-0.25% משווי העסקה ויכול להגיע עד לסכומים של עשרות אלפים. (תלוי בעו”ד ובמורכבות העסקה). בעסקאות פשוטות לא חייב לשלם סכומים אסטרונומיים ולמרות שיהיו עורכי דין שיבקשו אפילו אחוז ויותר מגובה סה”כ עלות הדירה, אני מציע בחום לא לשלם יותר מ-0.3% בעבור שירות זה.

מיסוי

נושא המיסוי במקרקעין אינו פשוט כי ישנם סוגי שונים של מיסויים כגון רכישה, היטל השבחה, מס שבח ועוד ולכן מומלץ לקרוא עליהם בנפרד בתוכן אשר עוסק בזה וניתן ללחוץ כאן כדי להגיע אליו.

אבל אם ננסה לפשט את זה ככל האפשר, במידה ומדובר על נכס שני ויותר יש לשלם אוטומטי מס רכישה של 5% נכון ליוני 2021 ובמידה ואפילו מדובר בדירה ראשונה אך השווי שלה ברכישה הינו מעל לכ- 1.7 מיליון ש”ח צריכים להתחיל לשלם לפי מדרגות של אחוזים ככל שהסכום עולה. ניתן לצפות במדרגות אלו כאן.

יועץ משכנתא

מרבית האנשים מאמינים שתפקידו של יועץ משכנתא הוא פשוט להשיג ללקוח את הריביות הנמוכות ביותר וזה בגדול נכון, אחד התפקידים העיקריים של יועץ משכנתא זה לנהל משא ומתן עם מספר בנקים ואלטרנטיבות שונות כדי שהלקוח יקבל משכנתא ובתנאי ריבית טובים ביחס למשק. אבל התפקיד שלו הוא הרבה יותר רחב מזה. 

התפקיד שלו ראשית הינו לנתח את העסקה שאליה הלקוח עומד להיכנס מבחינת מימונית. הכוונה היא לבחון את הסכום שהלקוח צריך לקחת מהבנק על מנת להשלים את הרכישה ולבחון את יכולות ההחזר של הלקוח באמצעות בחינה של ההכנסות שלו והלוואות נוספות שקיימות.

עלות של יועץ משכנתאות יכולה לנוע בין 3,000 ש”ח ל- 7,000 ש”ח ללא קשר לגובה העסקה. מבחינת היועץ משכנתא אגב מדובר באותה עבודה אם מדובר על סכום של מיליון או מיליון וחצי למשל.

שמאי

כאשר אתם מתכוונים לרכוש נכס ולקחת משכנתא, יגיע שמאי מטעם הבנק להעריך את שווי הנכס, לפי שווי הנכס יחליט הבנק על איזה סכום להעמיד את המשכנתא. השמאי בודק בנוסף היבטים אחרים על הכנס כגון הצמדות, חריגות בנייה, האם על נכס קיימים חובות, האם הנכס רשום ואיפה, התחייבויות קודמות על הנכס (משכנתאות ושעבודים) עוד גורמים אשר יכולים להשפיע על החלטות הבנק.

עלות שמאי הינה מספר אלפי בודדים בלבד. ובמקרים מסוימים אפילו באלף שקל בלבד.

בדק בית

בארה”ב מאוד נפוץ להזמין בטרם רכישה חברות הנדסה של “בדק בית“, חברות אלה מעסיקות מהנדסים אשר יודעים לבדוק את מצב הנכס על פי תקנות בנייה, רמות גימור ואיתור ליקויים אשר המוכר חייב לתקנן בטרם המכירה.

בארץ ישראל פחות נפוץ להשתמש בחברות אלו אך לעיתים זה מאוד מומלץ. אם רכשתם דירה חדשה מקבלן, קיימים ליקויים אשר אינכם מודעים לכך. לעומת זו, ברכישת נכס יד שנייה, דירה בקומה עליונה למשל, הבעלים יכול “להתחייב” לכם כי אין נזילות מהגג, ואתם רוצים לסגור את העסקה באמצע אוגוסט, מה עושים? ראשית התחייבות של המוכר היא לא התחייבות אלא אם כן היא כתובה בהסכם בין הצדדים, שנית, חברות ההנדסה יכולות לאתר למשל פוטנציאל לנזילות מהגג באמצעים ייעודים לכך כגון מצלמה תרמית אשר מזהה רטיבות בתקרה (גם בקיץ).

גם במקרה זה מדובר על עלות של בין 1,000 ל-2,500 ש”ח.

שיפוץ וריהוט

שלב זה כבר ממש מורכב להערכה מבלי לדעת פרטים נוספים, ישנן דירות שנרכשות שלא צריכות שיפוץ כי הן כבר אחרי או מבחינה כלכלית הרוכש מבין שאין ערך בלשפץ וישנן נכסים של בתים פרטיים למשל שהרוכש הורס את כל הבית ובונה אותו מחדש והעלויות בהתאם. כנ”ל לגבי הריהוט, סוג הריהוט, כמות, חדש או יד שנייה ועוד הרבה אלמנטים שיכולים משמעותית לשנות את העלויות הופכות את נושא זה למאד אינדיבידואלי ולכן לא ניתן להעריך אותו בסכום כספי מראש אבל כן הרוכש צריך לקחת את האומדן הוצאות שלו בשיפוץ ורכישת ריהוט כדי שידע להתמודד כלכלית עם השלבים הבאים.

עמלות ואגרות

בנוסף לכל ההוצאות שנספרו עד כה לאנשי מקצוע, יש לקחת בחשבון שבמהלך תהליך הרכישה יש לקחת בחשבון הוצאות שיחסית ביחס לסכום הרכישה ואנשי המקצוע מדובר על שולי אך אסור להתעלם ממנו. למשל כאשר לוקחים משכנתא ישנה עמלת פתיחה ואגרות רישום בטאבו, רישום הערת אזהרה ועוד. 

כמובן שהעמלה הכי מהותית בכל רכישת דירה ומימון היא הריבית שנאלצים לשלם בעבור הכסף שנלקח במשכנתא ומדובר על סכומים של מאות אלפים ולעיתים מיליונים.

לסיכום,

 יש להבין שאין רכישת הדירה מסתכמת בסכום הרכישה ויש לקחת בחשבון מבחינת הון נזיל ומימון את כל התהליך ומראש לבנות תחשיב של אומדן הוצאות וטיפ אישי, תעלו את הסכום ב-5% לפחות ליתר ביטחון. ואם כבר בתהליך רכישת דירה עסקינן, עוד כמה נקודות חשובות שיש לקחת בחשבון.

קיימים מספר דגשים חשובים בנוגע לעסקאות נדל”ן, על פי חוק במקרקעין עסקה מסתיימת ברישום. התייחסות החוק ל”רישום” הכוונה לרישום כבעלים בלשכת רישום מקרקעין. ולכן עד שאינכם רשומים כבעלים, מבחינת החוק היבש אינכם בעלים של הנכס, לכן יש לשים דגש על כך במעמד עריכת הסכם המכר והעברת הכספים למוכר.

עוד נקודה חשובה להסכם מכר, בתור מוכר תמיד היזהרו והימנעו מסעיפים “בעייתיים” לכם. ובתור קונה השתדלו להוציא כמה שיותר הצהרות מהבעלים על מצב הנכס והתחייבויות שלו לעניין העסקה.

כאשר אתם מגיעים לנכס בדקו את מצבו היטב, החל מחיפוש סדקים בקירות ועד לבדיקת מנורות, מתגים חשמליים וברזים. לא לסמוך על שיטת “יהיה בסדר” ולהחתים את המוכר על כך שהוא מתחייב לתקן ולמכור את הנכס במצב שמיש. במידה והמוכר לא מסכים תעריכו את התיקונים ותורידו את תמחור השיפוץ מסך התמורה על הנכס (במקרה ומדובר בשיפוץ בסיסי על מנת להשמיש את הנכס)

 

בונוס! כפי שהובטח, טבלה לחישוב הוצאות לרכישת דירה מודולרית. 

מתעניין ברכישת דירה ומפחד לעשות את זה לבד? 

השאירו פרטים עכשיו ונחזור אליכם!

מאמרים אחרונים:

מה קורה פה?

תוכן עניינים לפני שנה כולם רדפו אחרינו להשקעה, כיום אנו רודפים אחרי כל מי שלא משך את ההשקעה שלו. במאמר הקרוב נסקור את השנה האחרונה

קרא עוד »
היטל השבחה- כמה הוא באמת גבוה?

כידוע לכולם “היטל השבחה” הינו היטל שגובה הרשות המקומית בגין השבחת מקרקעין או נכס במעמד מימוש בפועל (במקרה של מכירה או בנייה/ קבלת היתר בנייה). 

קרא עוד »
רוצה לקבל יעוץ שיעזור לך לצמוח כלכלית?
השאירו פרטים עכשיו ונחזור אליכם!
קטגוריה:

אורי הינו יזם עסקי ובעלים של חברות בתחום הנדל”ן, פיננסים והפינטק.

אורי מספק שירותי ייעוץ בתחום העסקי, הנדל”ן ופיננסים לחברות ואנשים פרטיים

עם התמחות בבניית אסטרטגיית לצמיחה כלכלית ופתרונות מימון.

רוצה ליצור קשר עם אורי לקבל התייעצות בנושא מסוים?

השאר פרטים והוא יחזור אליך בהקדם.

המאמרים הנצפים ביותר:

הרשמו לרשימת התפוצה של אורי קוסקאס ותקבלו טיפים ומאמרים שישפרו את החיים הפיננסים שלכם לתמיד – בחינם. 

אם חסר לך מידע מסודר מאנשי מקצוע מובילים בעלי עשרות שנות ניסיון, זו ההזדמנות שלך להרשם בחינם לרשימת התפוצה של אורי קוסקאס.
חברי רשימת התפוצה זוכים לקבל טיפים ששווים הרבה מאוד כסף, וכל זה – בחינם.

להרשמה מלאו את השם והאימייל שלכם, אורי כבר ידאג לעדכן אתכם 😀

מאמרים אחרונים (חמים מהתנור):

רוצה לקבל יעוץ שיעזור לך לצמוח כלכלית?
השאירו פרטים עכשיו ונחזור אליכם!
מה קורה פה?

תוכן עניינים לפני שנה כולם רדפו אחרינו להשקעה, כיום אנו רודפים אחרי כל מי שלא משך את ההשקעה שלו. במאמר הקרוב נסקור את השנה האחרונה

קרא עוד »
היטל השבחה- כמה הוא באמת גבוה?

כידוע לכולם “היטל השבחה” הינו היטל שגובה הרשות המקומית בגין השבחת מקרקעין או נכס במעמד מימוש בפועל (במקרה של מכירה או בנייה/ קבלת היתר בנייה). 

קרא עוד »

הורדת טבלה לחישוב הוצאות לרכישת דירה מודולרית.

התחברות ללוח בקרה

טעימה מהספר

1

המציאות עולה על כל דמיון.

האמרה המפורסמת הזאת מהדהדת לי בראש מהיום שאני זוכר את עצמי. תמיד הרגשתי שהדמיון שלי קצת יותר מפותח משל שאר האנשים בעולם. מאז שהייתי ילד קטן, הייתי מבלה שעות בלהסתכל על התקרה או מהחלון, מדמיין עולמות חדשים, עולמות של קסם וכוח, עולמות בהם אין גבול למה שיכול לקרות ושאפילו בסרטים המטורפים ביותר לא מצליחים להתקרב וליצור משהו דומה.

החלומות בלילה השפיעו עליי הכי הרבה. מעולם לא הצלחתי להבדיל בין המציאות לחלום בזמן שישנתי, ובכל פעם שהייתי מצליח לעוף בחלום או להזיז דברים בכוח המחשבה, הייתה לי תחושה של אושר, שסוף סוף יש משהו בעולם הזה שהוא מעבר לעולם שלנו.

זה לא הרגיש לי הגיוני שהמוח מסוגל לייצר את כל זה בעצמו.

בגלל החלומות האלה, תמיד האמנתי שיש איזה שהוא כוח עליון. אני לא איש דתי, זה בטוח, בעיקר בגלל שאני לא מסכים עם איך שהדת טוענת שעלינו להתייחס לאותו כוח עליון. כל מה שקשור לתפילות או לחוקים שעל פיהם, כביכול, עלינו לחיות, הפכו אותי לסקפטי וגרמו לי לחשוב שהדת היא יותר אידיאולוגיה מאשר אמונה, אבל בכל זאת תמיד חיפשתי סימנים.

חשבתי לעצמי שאם אותו כוח עליון אכן נתן לי את החלומות האלה, אז אולי באמת יש לי יעוד כלשהו בחיים, יעוד שהוא מעבר. אולי לחיים שלי אמורה להיות משמעות מיוחדת ושיש לי חלק כלשהו ביקום הזה. לפעמים אני מרגיש כאילו החיים שלי הם מבחן, וברגע שאעבור אותו, אני אבין באמת מה הייעוד שלי בעולם הזה.

אולי לכולם יש את המחשבות האלה, אבל כשהן בתוך הראש שלי, אני מרגיש  שיש קשר בין הדמיון שלי לאותו כוח עליון. רמת המציאות של הדמיון שלי מרגישה כל כך מורכבת לפיענוח, עד שלפעמים אני לא מצליח להבין איפה החלום נגמר ואיפה המציאות מתחילה.

למרות שהמחשבות והרגשות האלה קיימים אצלי מהיום שאני זוכר את עצמי, שום דבר לא היה יכול להכין אותי לאירועים שעומדים לקרות.

פרק 1- החיים

ישבנו על הגג. היינו מוקפים בחושך מוחלט, אבל באופק יכולנו לראות כמה ניצוצות של אור, כמו כוכבים, רק על הקרקע. זאת הייתה לבנון. מחר בלילה אנחנו נחצה את הגבול כחלק ממבצע צבאי בשם “אדמה בוערת”.

במהלך החודשים האחרונים עלתה המתיחות בגבול ישראל – לבנון; טילים ורקטות החלו לעוף אל עבר כפרים וערים בצפון ישראל, הרעש החזק של הירי והסכנה המידית פגעו בשגרת החיים וגרמו לתושבים לפחד לצאת מהבתים שלהם. מטרת המבצע “אדמה בוערת” הייתה חיסול תאי הטרור הקטנים שהתמקמו צפונית לגבול, והחזרת השקט לצפון. אם הייתם שואלים את המפקד שלי, הוא היה אומר לכם שמטרת המבצע היא פשוטה: להרוג טרוריסטים, להציל ישראלים ולהשתדל להישאר בחיים בתהליך.

אלון ואני כבר לא היינו חיילים סדירים. בגיל 24, כבר הייתי משוחרר כשלוש שנים מהצבא, אבל כמובן שבזמנים מתוחים כאלה הלוחמים ביחידה שלי נקראים לשרת במילואים. כבר שבוע שאנחנו ממוקמים במוצב שצמוד לגבול בצד שלנו, ושומרים עליו מפני כל ניסיון חדירה או התקפה. עד כה היו לנו מספר היתקלויות עוינות עם טרוריסטים לבנונים שניסו להתגנב מעבר לגבול ולבצע פיגועים. למזלנו, הצלחנו למנוע את הניסיונות האלה די בקלות, כאשר חיל האוויר והשריון עשו את רוב העבודה עבורנו.

נשאר לנו עוד שבוע להישאר במוצב ולשמור על הגבול לפני שנוכל לחזור הביתה. בלילה הזה, ישבנו, אלון ואני, במשמרת על הגג של המפקדה במוצב, ששימש כבסיס התארגנות לפני יציאה לפעילות מעבר לגבול. מהגג יכולנו להשקיף על הגדר.

“אתה יודע מה ממש בא לי עכשיו?” אלון שאל.

“מה?”

“קערת מרק עוף גדולה שאימא שלי מכינה.”

צחקתי, “אתה כזה ילד של אימא. זה כל מה שאתה מסוגל לחשוב עליו עכשיו?”

“מה?” הוא חייך, “דניאל, על מה אתה כבר יכול לחשוב עכשיו?”

רציתי להגיד לו שעל הרבה דברים, אבל במקום זה פשוט אמרתי לו – “אני, האמת, חושב על הבחורה הזאת שהכרתי כשהיינו בחוף בשבוע שעבר. נראה לי שאני אזמין אותה לצאת כשנסיים פה”.

“או, אני בטוח שהיא מכינה אחלה מרק עוף!” אלון צחק.

“יאללה, רק מרק עוף יש לך בראש.”

“על מה עוד אני יכול לחשוב שאנחנו יושבים כאן, קר לנו ואנחנו אוכלים רק אוכל של צבא? אפילו הכלב שלי אוכל יותר ממה שאנחנו מקבלים פה.”

“כן אלון, אבל זאת לא דוגמה טובה, כי הכלב שלך אוכל יותר מרוב האנשים במדינה…” צחקתי.

“האמת שאתה צודק, אבל זה רק בגלל שאני עובד כל הזמן והוא לבד, אז אני רוצה לפנק אותו איכשהו, ואוכל זאת הדרך הכי טובה.”

“אלון, אתה פשוט עובד קשה מדי,” אמרתי. “ידעת שהאריה ישן 20 שעות ביום והוא עדיין מלך הג’ונגל? אם עבודה קשה הייתה המפתח להצלחה, אז החמור היה המלך.”

שנינו צחקנו ואז הייתה דממה.

” ממש הייתי רוצה שנסיים עם המילואים האלה כבר,” אלון אמר והסתכל אל הגבול.

כבר לא היינו אותם חבר’ה צעירים, בני 18, שהתגייסו עם מוטיבציה לשרת. בתקופה ההיא לא ממש הבנו את הסכנות שבמלחמה ומה אנחנו יכולים לאבד. להיפך, היינו מתרגשים ממבצעים כאלה, חיכינו להם, התלהבנו. היינו נחושים מאד להצליח לחסל טרוריסטים, היה בנו מעט מאד פחד ואפילו היינו רבים בינינו מי יפרוץ ראשון וייכנס בדלת אל תוך הלחימה הפוטנציאלית. באותן שלוש שנים היינו עושים כל מה שאמרו לנו, בלי לשאול שאלות ובלי שום היסוס או מחשבות על הסכנות ועל ההשלכות.

היום זה כבר שונה. בשלוש השנים מאז שהשתחררנו טיילנו בעולם, עבדנו, התאהבנו, נשבר לנו הלב והכי חשוב – למדנו שאנחנו לא באמת חסינים כמו שחשבנו.

חייכתי אל אלון, “זאת בסך-הכל עוד הרפתקה אחת שבסוף תוכל להוסיף לביוגרפיה שלך. זה יגמר מהר מאד.”

“דניאל, אני תמיד תוהה איך אתה מצליח לשמור על אופטימיות כל הזמן. אני מבקש ממך לא לעשות שום דבר טיפשי מחר, אני ממש רוצה לחזור הביתה, לחברה שלי, בחתיכה אחת.” אלון אמר ויכולתי לראות פחד בעיניו.

“אתה יודע שאני עושה דברים טיפשים רק שאני לבד,” עניתי, “ואגב, גם אני מחכה בקוצר רוח לחזור אל חברה שלך!” דברי עוררו את תשומת ליבו של אלון.

“אתה מבין, זאת הבעיה אתך, אני סומך עליך עם החיים שלי, אבל בשום אופן לא הייתי סומך עליך עם החברה שלי! לא הייתי משאיר אותך אתה לבד לרגע, שלא תגנוב לי אותה פתאום.”

“אל תדאג אחי,” הנחתי את ידי על כתפו, “אני מבטיח לך שתחזור אליה מהר יותר ממה שאתה חושב, אבל אני לא מבטיח לך שלא אגנוב אותה.”

הרוח הקרה של הלילה החלה לחדור אליי. הנחתי את כפות הידיים על הלחיים שלי על מנת לנסות לחמם את הפנים.

“איך הולך שם למעלה?” שמענו קול קורא לעברנו. הסתכלנו למטה וראינו את מתן ודיויד נועצים בנו מבטים. “מה, אתם בדייט? רוצים שנארגן לכם חדר?” הם צעקו אלינו בציניות.

המשמרת שלנו עמדה להסתיים. היה זה תורם של מתן ודיויד להחליף אותנו ולשמור, ואנחנו סוף סוף יכולנו לקבל כמה שעות של מנוחה לפני שהיום מתחיל.

“נשמח לחדר,” עניתי להם, “אם אפשר גם חדר עם נוף, ואם אתם כבר רושמים הזמנה -תוסיפו מרק עוף לאלון.”

ירדנו מהגג והתקדמנו לכיוון האוהל שלנו. נכנסו אל שקי שינה במטרה להירדם, אבל הקור הקשה עלינו. היינו צריכים לישון קרוב אחד לשני. כשאתה בצבא, במצבים כמו שאנחנו היינו בהם, לישון צמוד לגבר אחר זה לא כזה מפריע לך ברמה האינטימית. חום הגוף של אדם אחר זאת הדרך הכי טובה להתחמם, אז עושים מה שצריך.

מה שכן הפריע לי זה הנחירות שלו. למרות האוכל המגעיל, הקור הנוראי ותנאי השינה הקשים, דווקא די שמחתי לחזור שוב לצוות שלי. משהו בלהיות עם החברים לצוות, גרם לי להרגיש חי יותר. אין שום דרך בעולם שמגבשת אנשים יותר מאשר לשרת ביחד בצבא. המצב הזה, שאתה נלחם לצד אדם אחר ושניכם נמצאים תחת אותה סכנה, מחבר ביניכם ברמה שהיא מעבר לרמה החברית. באותם רגעים אתם הופכים להיות אחים.

בדיוק לפני שעמדתי להירדם, שמעתי צעדים מתקרבים אל עבר פתח האוהל שלנו.

“דניאל?” שמעתי לחישה. זה היה ליאור סיני, המפקד של הצוות שלי. “דניאל, אתה יכול לצאת רגע?”

יצאתי משק השינה שלי, נזהרתי לא להעיר את אלון או את שאר חברי הצוות, ויצאתי החוצה לראות מה ליאור רוצה. ליאור היה המפקד שכולם העריצו, הוא אולי לא היה הבחור הכי חכם או מוכשר בצוות, אבל הוא ללא ספק היה כריזמטי וידע להנהיג. הוא ידע לקבל החלטות, להקשיב לאחרים ולשים את ביטחון הצוות במקום הראשון, תמיד.

“היי, סליחה שאני מפריע לך, אני יודע שבדיוק סיימת את המשמרת שלך,” ליאור אמר, “רציתי לקבל את חוות הדעת שלך לגבי איזה ציוד פריצה אנחנו צריכים לקחת מחר לפעילות, המערכת ההידראולית או חומרי נפץ? אני פשוט רוצה לוודא שהיה לנו כל מה שאנחנו צריכים שם ולא נתקע”.

“אנחנו נצטרך לפרוץ בצורה מהירה ומלוכלכת,” עניתי לליאור בלי היסוס. “אם נשתמש במערכת ההידראולית לפריצה קרה, זה ייקח יותר מדי זמן. אנחנו חייבים לבחור באופציה המהירה יותר, אז ללא ספק חומרי נפץ”.

“כן, אתה צודק,” הוא אמר, “באמת מזל שיש לי אותך בצוות. כל מפקד צריך שיהיה לו איזה דניאל כמוך.” ליאור נתן טפיחה על השכם והמשיך בדרכו אל האוהל שלו.

היום שלמחרת היה מוקדש כולו להכנת כל מה שאנחנו צריכים לפעילות מעבר לגבול. ארזנו את התיקים, בדקנו שהציוד שלנו עובד, עברנו תדריכים על המבצע ותרגלנו מקרים ותגובות לאירועים שיכולים לקרות לנו שם.

עם רדת החשכה, היינו צריכים לצאת למסע של 8 קילומטרים מעבר לגבול, אל מבנה שהמודיעין שלנו חשד שמכיל אמצעי לחימה. המטרה שלנו הייתה פשוטה – לאתר את המחסן, להשמיד אותו ואת מה שבתוכו ולחזור לישראל כמה שיותר מהר. 

בארוחת הערב שקדמה לפעילות, כל הצוות היה די שקט. ישבנו, כל 18 חברי הצוות, ופשוט הסתכלנו איך השמש שוקעת. כשהגיע הזמן, עלינו על ציוד והתחלנו תנועה אל היעד.

אתם תופתעו לגלות באיזו קלות אפשר היה לעבור את הגבול, בלי לעורר תשומת לב מיותרת. אפשר להאמין שדווקא קבוצה כמונו, תהפוך מידית למטרה גלויה, אבל בחושך העבה והשיחים הגבוהים שהקיפו אותנו, יכולנו לנוע די בקלות, בלי שישימו לב אלינו.

אחרי כ-3 שעות הליכה בהתגנבות שקטה, הצלחנו להגיע אל המחסן. המבנה היה נראה שבור, אפור ומלא אבק. כתמים וחלודה קישטו את הקירות שהקיפו את המבנה, והיה נראה כאילו הוא עומד לקרוס בכל רגע. המחשבה הראשונה שלי הייתה שצריך להיות אידיוט מוחלט בשביל לאכסן פה נשקים ואמצעי לחימה אחרים, ואם באמת היו בפנים אמצעים שכאלה, למה המקום כזה מבודד ובלי שמירה בכלל?

“דניאל, אלון, מתן.” ליאור לחש וסימן לנו להגיע אליו. ארבעתנו התקבצנו, מנותקים מהצוות.

“משהו כאן מרגיש לי מאד מוזר,” ליאור אמר בקול הססני. אלון, מתן ואני הנהנו בראשינו והראנו לו שאנחנו אכן מסכימים עם התחושה שלו. “ארבעתנו בלבד נתקדם אל המבנה ונסרוק אותו לפני הצוות, ליתר ביטחון.”

אלון הסתכל אליי וחייך, “דניאל, איך אני תמיד עושה את אותה טעות וממשיך להיות בן הזוג שלך?”

“אתה הקמע שלי,” צחקתי אליו בחזרה, קרצתי לו וסימנתי לו להתקדם אחרי.

שמרנו על גובה נמוך והתחלנו להתקדם, ארבעתנו, אל המבנה. שאר הצוות המתין בסבלנות, בכריעה, בשיחים שהיו מאחורינו. הם חיכו לסימן מאתנו אם להתקדם אלינו. היינו במרחק של 10 מטר מהמבנה, כשלפתע שמענו פיצוץ חזק מאחורינו. מיד לאחר הפיצוץ התחלנו לשמוע ירי. הירי התגבר, באנג, באנג, באנג.

“הירי נורה לכיוון הצוות!” אלון צעק.

ליאור תפס מהר את מכשיר הקשר שלו והחל לדווח על המתקפה. הוא גם ניסה, כמובן, לקבל דיווח מהצוות. “הלו? יורים עלינו! תתפסו מחסה! כולם בסדר?” ליאור נתן לי מבט חטוף וצעק, “מתן, בוא אחרי אל המחסן, נסרוק אותו בזריזות. דניאל ואלון, אתם תמצאו מחסה ואל תזוזו! הצוות יסתדר.”

הסתכלתי על ליאור ומתן כאשר הם החלו להתרחק מאתנו והתקדמו אל תוך המחסן. לאחר מכן הבטתי אל אלון.

“דניאל, אתה הבטחת לי!” אלון צעק. אחרי כמעט 20 שנה של חברות, אלון יכול היה לקרוא אותי יותר טוב מכולם. “אתה הבטחת שלא תעשה משהו טיפשי!”

“אמרתי לך בפירוש שאני אעשה רק אם אני אהיה לבד, ובאמת התכוונתי לזה!” צעקתי תחת רעש הירי החזק, “תישאר פה, אני ארוץ מהר לבדוק שהצוות בסדר.”

אלון התחיל לצעוק לעברי, אבל אני כבר לא הקשבתי בשלב הזה. פשוט יצאתי בריצה בחזרה אל השיחים, במקום בו עזבנו את הצוות, תוך כדי שאני שומע את הירי הרועש ממשיך. הבטתי לאחור וראיתי את אלון כמה מטרים בודדים מאחוריי.

“באמת חשבת שאני אמתין בסבלנות ואתן לך לחזור לבד?” הוא אמר תוך כדי שהוא מצמצם את הפער בנינו, “תגביר את הקצב, אתה רץ לאט מדי!”

הגענו במהירות אל השיחים ותפסנו מחסה מאחורי סככה קטנה שהייתה שם. העברנו את הנצרה של הרובים למצב ירי בודד והתחלנו לירות אל עבר האזור שממנו הגיע הירי. כעבור מספר רגעים הגיע מסוק הגיבוי שליאור הזמין בקשר.

“וואו, זה היה מהיר!” אמרתי לאלון בזמן שאני מחליף מחסנית לנשק, “זהו, הכול יהיה בסדר, אנחנו כבר בחצי הדרך הביתה!”

בקושי הספקתי לסיים את המשפט כאשר טיל בזוקה פגע בסככה ששימשה עבורנו כמחסה. הכול קרה כל-כך מהר, שלא היה לי זמן להגיב. הסככה החלה לקרוס ולהישבר למלא חתיכות שהחלו ליפול עלינו. אחת החתיכות נפלה על ראשי והפילה אותי על הקרקע. לפתע החשכה השתלטה עליי ולא ראיתי כלום. יכולתי לשמוע את אלון צועק, אבל זה נשמע כאילו הוא נמצא במרחק רב ממני.

“דניאל, אתה חייב לקום! הבטחת!”

היה חושך מוחלט. ניסיתי לפקוח את עיניי, אבל לא היה כל הבדל בין אם עיניי היו פקוחות או סגורות. אם הן היו פתוחות או סגורות, בכלל לא הייתי בטוח.

לפתע הרגשתי גל של חום עוטף אותי. האדמה הרגישה רכה, נעימה וחולית, והתחלתי להרגיש מן עקצוץ בגבי. יכולתי לשמוע מן זמזום שמקיף אותי, בא והולך. החשכה נראתה כאילו היא מתחילה להתבהר והרגשתי שאני יכול לנסות שוב לפקוח את עיניי.

הייתי ערום. מולי, יכולתי לראות ים אינסופי, עם מים כל-כך כחולים, שהיה אפשר לחשוב שצוירו באמצעות מכחול. החול הלבן היה נעים, כאילו היה בתולי, ללא מגע ידי אדם. היה זה אחד מאותם מצבים שלא באמת יכולתי לדעת אם אני חולם, או שאני באמת נמצא שם. המוח שלי אמר לי שזה אמיתי ונטיתי להאמין לו.

מצד שני, התחלתי לחשוד שאולי אני מת. בכל מקרה הרגשתי שאני מוכן. מעולם לא הרגשתי כל-כך רגוע, וגם לא ממש היה אכפת לי אם אני חי או מת. זה לא שינה לי באותו רגע. חשתי את השמש מחממת את גופי ובריזה קרה ונעימה עם רסיסים של טיפות מים מהגלים המתנפצים יצרה איזון מושלם. התיישבתי.

מיד לאחר מכן צל גדול היה עליי, השמש הוסתרה. ברגע הראשון הייתי בטוח שמדובר בענן, אבל לא היה אפילו ענן אחד בשמיים. הרמתי את מבטי וראיתי אדם מעליי.

הוא לבש רק מגבת סביב מותניו, ממש כמו טיטול. גופו היה רחב וחטוב, כאילו היה מפוסל משיש. שיערו השחור התנופף ברוח, כאילו הוא מאבק את כתפיו.

הרגשתי את מבטו נעוץ בי וניסיתי להבין על פי הבעות הפנים שלו מה כוונותיו, אך זקנו השחור והעבה הסתיר את פניו ולא איפשר לי לראות מי הוא.

“מי אתה?” שאלתי באומץ. תהיתי לעצמי איך האדם הזה הגיע לכאן, לחוף שלי.

“דניאל, אתה תגלה את התשובה לשאלה הזאת בהמשך, אבל בינתיים אנחנו צריכים לנסות להחזיר אותך בחזרה. כרגע, אתה תקוע.” קולו היה עמוק אך עדין, כמו אב המדבר אל ילדו.

“רגע, מה אם אני לא רוצה לחזור בחזרה? מה אם אני רוצה להישאר פה?” הגבתי לו בלי באמת להבין או לחשוב מה זה אומר בכלל.

עיניו של האיש הסתכלו עמוק אל תוכי, והרגשתי שהוא רואה אותי בצורה אחרת מרוב האנשים. הרגשתי שמה שהוא מסתכל עליו הוא לא רק הגוף העירום שלי יושב על החוף.

” מדהים פה, אה?” הוא שאל, “להיות תקוע בין שני עולמות שונים? דניאל, נשארו לך עוד הרבה שנים בעולם החיים.”

לפני שיכולתי לשאול אותו עוד משהו, התחלתי להרגיש כאילו אני נמצא בנפילה חופשית, אבל בהילוך איטי. כבר לא הייתי בחוף המדהים והאיש הזר נעלם. מצאתי את עצמי שוב בחשכה, נופל, עד שלפתע נעצרתי.

עכשיו הרגשתי שקט. לא יכולתי לשמוע כלום, לראות כלום, להרגיש כלום. לאן חזרתי?

אז הבנתי שעיניי סגורות והתחלתי לפקוח אותן לאט-לאט.

אלון היה ממש לידי, ישן על כיסא. הכול היה בהיר מאד, יכולתי להריח את חומרי הסטריליות שבחדר. הידיים שלי הרגישו כבדות בעודי מנסה להרים אותן אל פניי. הראש שלי היה חבוש והרגשתי שהתחבושת הייתה חמה ואפילו לחה קצת. התנועות הקצרות שלי הספיקו בשביל להעיר את אלון, שהחל להזדקף והעלה חיוך של הקלה על פניו.

“איך אתה מרגיש?” הוא שאל.

“אני חושב שאני בסדר,” עניתי תוך כדי שאני שם לב לצינורית האינפוזיה שמחוברת לזרוע שלי, “מה קרה?”

“קיבלת מכה מאד חזקה בראש ואיבדת את ההכרה. המסוק שליאור הזמין הביא אותך לכאן, ואתה פה כבר מספר ימים. כשהרופאים ניתחו אותך אתה מתת להם על שולחן הניתוחים, מוות קליני. אחרי 90 שניות בערך הם הצליחו לגרום ללב שלך לחזור לפעום. הם גם אמרו שאי אפשר לדעת אם יש איזשהו נזק בלתי הפיך והדרך היחידה שלהם לגלות תהיה כשתתעורר.”

הקשבתי לכל מה שאלון סיפר לי ולא יכולתי שלא לחשוב על האיש שפגשתי באותו חוף. זה היה החלום הכי מציאותי שחוויתי בחיי. עם כל מה שאלון סיפר, התחלתי לחשוב שאולי זה היה חלום.

“בוקר טוב ליפהפייה הנרדמת!” מישהו אמר בעודו נכנס אל החדר. הסתכלתי וראיתי את הרופא נכנס אל החדר ומתקדם לעברי. “אני רואה שסוף-סוף התעוררת, דניאל. הבהלת אותנו לא מעט בימים האחרונים. עכשיו בוא נבדוק איך אתה מרגיש. בבקשה תעקוב אחרי העט שלי עם העיניים שלך.”

הדוקטור הזיז את העט שלו מצד לצד, קרוב לפניי, ואז הרחיק אותו. “מעולה!” הוא אמר,  “עכשיו בבקשה תזיז את הבהונות שלך.”

אחרי מספר בדיקות נוספות הרופא הגיע למסקנה שאין לי נזק בלתי הפיך כתוצאה מהפציעה ומהמוות הקליני שחוויתי. “אתה בן-אדם בר מזל, דניאל. אתה כנראה תחזור לתפוקה מלאה תוך זמן קצר, ימים בודדים, אני מעריך.” אמר הרופא בעודו רושם הערות בפנקסו. אלון אמר לו תודה ולחץ את ידו, והוא יצא מהחדר.

“אגב, נזכרתי, דניאל, שיש לך המון מזל שאתה נמצא פה עכשיו בבית החולים, כי אני בטוח שליאור ממש רוצה להרוג אותך עכשיו”, אלון אמר, “הוא היה פה אתמול, הוא ממש מודאג, אני אעדכן אותו רשמית שאתה בסדר”.

“מה קרה בסוף בפעילות?” שאלתי, ונזכרתי שלפני שאיבדתי את ההכרה, ליאור והצוות היו תחת מתקפת ירי ממש מחוץ למחסן.

“כולם בסדר גמור,” אלון ענה, “היו כמה מחבלים בודדים שירו עלינו, אבל חיסלנו אותם מהר מאד ואף אחד אחר מהצוות לא נפצע. סרקנו את המחסן מהר וגילינו שבסוף הוא היה בכלל ריק לחלוטין.”

הוקל לי לשמוע ששאר הצוות יצא ללא פגע מהפעילות, אבל התאכזבתי שפספסתי את כל מה שקרה בהמשך. החלטתי פשוט לשנות נושא.

“תשמע אלון, היה לי חלום מטורף,” התחלתי לספר לו את כל מה שחלמתי.

“דניאל, יש לך חלומות הזויים,” הוא אמר והנהן בראשו, “אולי הגיע הזמן שאלך ואתן לך לנוח קצת. אני מקווה באמת שתצא מפה בהקדם האפשרי.”

כשחושבים על זה, החלום לא היה כזה הזוי. להיות בחוף אקזוטי מדהים, לשכב על החול כאשר קרני השמש מאירות עליי ומחממות אותי… בהשוואה לחלומות שלי בדרך כלל, זה היה חלום נורמלי יחסית. משהו בו פשוט הרגיש לי מאד שונה. אולי זה היה בגלל משככי הכאבים שנתנו לי, אני מאד רגיש לתרופות כאלה.

“תודה שבאת, אלון, ושנשארת לוודא שאני בסדר,” אמרתי, “אבל אתה רואה? אמרתי לך שהכול יהיה בסדר בסוף, לא?”

“כן ממש הכול בסדר,” אלון צחק, “רק שבגרסה שלי ל’הכל בסדר’ אתה לא אמור להיות מחוסר הכרה בבית חולים למשך יומיים. בכל מקרה אני זז הביתה להתקלח ולנוח גם כן, אני אבוא לבקר אותך שוב מחר.”

הסתובבתי במיטה וניסיתי למצוא תנוחה טובה יותר במיטה הנוראית של בית החולים. במהרה הצלחתי להירדם, נכנעתי לגוף שלי שהיה תשוש מאד מהפציעה ולא נלחמתי בעייפות שהרגשתי.

דילוג לתוכן